בר"מ 6652/17גני ילדים ומעונות יום בית יעקב ירושלים נ. וועדת המכרזים - עיריית ערד

1.

המבקשת הגישה ביום 14.8.2017 עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד החלטת המשיבה 1, ועדת המכרזים של עיריית ערד (להלן: הוועדה ), בגדרה הוחלט כי המשיבה 3 היא הזוכה במכרז שעניינו הפעלת מעון רב תכליתי בערד, וכי ככל שזו לא תעמוד בהתחייבויותיה או יבצר ממנה מלמלא את תפקידה, יוכרז המציע שדורג במקום השני – המשיב 4 – כזוכה. המבקשת טענה בעתירתה, בין היתר, כי ההחלטה התקבלה בשל העדפה פסולה ומשיקולים זרים, וכי נוכח ניסיונה הרב של המבקשת היה על הוועדה להכריז עליה כזוכה במכרז. בצד העתירה הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה ארעי (במעמד צד אחד תחילה) האוסר על עיריית ערד להתקשר עם מי מהמשיבים 4-3 או על ביצוע פעולה לפתיחת המעון עד להכרעה בעתירה. עוד ביקשה המבקשת לקיים דיון דחוף בבקשה. בהחלטתו מאותו היום דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד (כב' השופט י' עדן ). זאת, נוכח מהות העתירה והסעדים המבוקשים ובהתחשב בכך שלא הובא בבקשה "נימוק של ממש" המצדיק היעתרות לה. בית המשפט הוסיף והורה על הגשת תשובות המשיבים לבקשה למתן צו מניעה עד ליום 16.8.2017.

2.

לאחר שהוגשו תשובות המשיבים 2-1 והמשיב 4, בהחלטה מיום 17.8.2017 (כב' השופט א' ואגו ) אפשר בית המשפט למבקשת להגיש תגובה לתשובות בתוך שלושה ימי עבודה. הובהר כי ככל שהמבקשת עומדת על קיום דיון בבקשה למתן צו מניעה במהלך הפגרה – עליה להציג נימוקים לדחיפות הנטענת. לאחר שהוגשה התגובה לתשובות, בהחלטתו מיום 22.8.2017 קבע בית המשפט לעניינים מינהליים כי אין מקום לקיום דיון בבקשה לצו מניעה במהלך ימי הפגרה, מאחר שלא השתכנע מנימוקי המבקשת באשר לצורך בקיום דיון בהול. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה, אשר נדחתה ביום 23.8.2017 (כב' השופט א' ביתן ). נקבע כי אין בפי המבקשת טענות חדשות המצדיקות עיון חוזר, תוך שהובהר כי הטענה שלפיה המעון נושא העתירה עתיד להיפתח ביום 1.9.2017 הייתה לפני בית המשפט בעת שהתקבלה החלטתו.

מכאן הבקשה שלפניי, ובצדה בקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד.

3.

המבקשת טוענת בבקשתה כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי ניתן לקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה לאחר הפגרה, שכן המשיבים 2-1 הבהירו בתשובתם שהפעלת המעון על ידי המשיבה 3 תחל ביום 1.9.2017 – עובר למועד סיום הפגרה. לגישת המבקשת, "דחיית הבקשה לקיום דיון במהלך הפגרה, מהווה עיקור העתירה והבקשה לצו מניעה". המבקשת חוזרת על טענותיה שלפיהן היא לא הוכרזה כזוכה במכרז אך משום היותה עמותה חרדית, ועל אף ניסיונה רב השנים בתחום.

4.

דין הבקשה להידחות, בכפוף להערות שלהלן. המבקשת אמנם טוענת בבקשתה כי השגותיה מופנות כלפי החלטת בית משפט קמא על דחיית בקשתה למתן צו ארעי, ואולם בעניין זה לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור. בפועל מרב השגות המבקשת מתייחסות להחלטה שלא להורות על קיום דיון דחוף בבקשה לצו מניעה במהלך הפגרה ובטרם הפעלת המעון על ידי המשיבה 3. החלטה שעניינה מועדי דיון אינה מסוג ההחלטות המנויות בסעיף 12(ב) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, ומשכך לא ניתן להגיש בקשת רשות לערער עליה ( בר"ם 6232/12 ישעיהו נ' זלביץ (22.8.2012)) . בצד האמור, אעיר כי יסודה של החלטת בית משפט קמא, ככל הנראה, בבקשת העותרת לקיים דיון דחוף בבקשה למתן צו ביניים במהלך הפגרה. דא עקא, אין כל חובה לקיים דיון במעמד הצדדים בטרם קבלת החלטה בבקשה כאמור (ראו תקנה 9(ג)(1) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). הואיל שכתבי הטענות מצויים במלואם לפני בית המשפט, ובהינתן המאטריה בה עסקינן ולוח הזמנים לתחילת פעולתו של המעון, ראוי כי תינתן החלטה בבקשה למתן צו ביניים עוד בתוך תקופת הפגרה על ידי השופט התורן שמוקצה לטיפול בבקשות מעין אלה.

5.

המבקשת רשאית אפוא להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשה למתן החלטה, בלא שיתקיים דיון במעמד הצדדים. בכפוף להערה זו הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד.

אין צו להוצאות.