בר"מ 682/11 יוסף מוריס ובניו שירותי תברואה בע"מ נ. החברה למשק וכלכלה של

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופט י ' זפט,

סגן נשיא) שבמסגרתה נמחקה בקשה לצו ארעי ולצו ביניים להקפאת הליכי מכרז שפרסמה המשיבה 1, בנימוק שזו לוקה בשיהוי, שכן היא הוגשה יממה לפני המועד שנקבע להגשת ההצעות .

1.

החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: החברה למשק וכלכלה ) פרסמה בחודש דצמבר 2010 מכרז מסגרת פומבי שמספרו פא/28/2010, ועניינו איסוף ופינוי אשפה ופסולת מוצקה (להלן: המכרז ). בהודעה על פרסום המכרז צוין כי פגישת הבהרות תתקיים בתאריך 2.1.2011, וכי הצעות ניתן להפקיד בתיבת המכרזים החל מיום 25.1.2011 וכלה ביום 26.1.2011, בשעה 12:00.

2.

ביום 9.1.2011 שלחה המבקשת לחברה למשק וכלכלה מספר שאלות הבהרה בנוגע למכרז, שהעיקרית שבהן עסקה בשאלת גובה מחירי המקסימום שנקבעו במכרז. תשובה מרוכזת לשאלות של כל המציעים-בכוח נשלחה ביום 18.1.2011. המבקשת לא מצאה בתשובה מרוכזת זו מענה מספק לשאלותיה.

3.

ביום 23.1.2011 הגישה המבקשת לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה מנהלית לביטול הליכי המכרז, ולחלופין – לשינויו במספר הקשרים. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו ארעי וצו ביניים, להקפאתם לאלתר של הליכי המכרז עד להכרעה בעתירה. השגות המבקשת על המכרז, כמצוין בבקשה לצו ארעי וצו ביניים (שהיא המונחת לפניי), מתמקדות בארבעה ראשים: טענה כי תנאי הסף של ניסיון קודם מקל יתר על המידה, ויאפשר גם למציעים חסרי ניסיון להיכלל במאגר נותני השירותים; טענה כי מחירי המקסימום הקבועים במכרז נמוכים יתר על המידה ויביאו להגשתן של הצעות גרעוניות; טענה כי הערבויות שנדרשו במכרז גבוהות יתר על המידה; והשגה על כך שבמכרז לא הוסדרה האפשרות של המציעים לנכוח במעמד פתיחתה של תיבת ההצעות.

4.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הבקשה, על אתר, בקובעו כי זו לוקה בשיהוי, שכן הוגשה יום אחד לפני המועד שנקבע להגשת ההצעות.

5.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי בקשתה לא לקתה בשיהוי, ועל כן היה מקום לדון בה לגופה ולקבלה מן הנימוקים המפורטים בה. המבקשת נאחזת במועד שבו התקבלו תשובות החברה למשק וכלכלה לשאלות ההבהרה של המשתתפים השונים, יום 18.1.2011 – שבוע לפי המועד להגשת ההצעות. לטענת המבקשת, היה ראוי שעורכת המכרז תמסור את תשובותיה במועד מוקדם יותר, שכן המדובר במכרז רחב היקף, והיה מקום לאפשר למציעים-בכוח לשקול צעדיהם טרם שיגישו את הצעותיהם. בכל מקרה, טוענת המבקשת, מרגע שהיא קיבלה לידיה את תשובות ההבהרה, היא מיהרה להצטייד בחוות דעת מקצועית אשר תבסס את טענתה בעניין אי-סבירותם של מחירי המקסימום, והגישה את עתירתה והבקשה שבגדרה בתוך חמישה ימים בלבד. המבקשת מטעימה עוד כי המועד האחרון להגשת ההצעות הוא ביום 26.1.2011, קרי: שלושה ימים לאחר הגשת ההצעה.

6.

דין הבקשה להידחות.

7.

בקשתה של המבקשת אכן לוקה בשיהוי. הבקשה, הקוראת ראשית לכל לנעילת תיבת המכרזים מפני המבקשים להגיש הצעות, הוגשה פחות מיומיים לפני המועד הראשון להגשת ההצעות. בשלב שבו הוגשה הבקשה, ברור שלא היתה עוד כל אפשרות סבירה לכך שבית המשפט יקבל את תגובת המשיבות לבקשה, ובפרט – המשיבה 1.

8.

להגשה מאוחרת זו של הבקשה אין כל צידוק. המבקשת פעלה נמרצות אמנם ממועד קבלתן של תשובות ההבהרה ועד להגשת העתירה והבקשה, אולם לא הייתה כל מניעה כי תנקוט פעולות במועד מוקדם יותר, שהרי מסמכי המכרז היו בידה משך כחודש, טרם שהגישה את עתירתה. גם אם נניח שהמבקשת השליכה את כל יהבה על התשובות לשאלות ההבהרה ששלחה, הרי שמעת שאלה בוששו להגיע, באופן שאיננו מותיר זמן מספק למשתתפים להיערך להגשת ההצעות, כסברת המבקשת, היה ביכולתה לפנות לעורכת המכרז בבקשה להאיץ את מתן התשובות, או בבקשה לדחות את מועד הגשת ההצעות עד לפרק זמן סביר לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, או במקרה של סירוב לדחות את המועד להגשת ההצעות – לעתור אז לבית המשפט. טענה של עותר כי הוא נמנע מלהגיש את עתירתו במשך זמן רב מן הטעם שהמתין לתשובות מן הגורם המנהלי נגדו הוא עותר עתה, אין בה כדי לשלול קיומו של שיהוי (ראו: בג"ץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר , פ"ד לג(1) 271 (1979); בר"ם 9536/10 עמותת איגוד יצרני חומרי המחצבה בישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 26.12.2010)). אבהיר בצד האמור כי האמירה שעניינה שיהוי מייחדת עצמה רק להליך הביניים הנוכחי, ואין בה כדי לטעת מסמרות בנושא זה בהקשרו של ההליך העיקרי.

9.

ראוי להעיר כאן עוד כי עצם היתלותה של המבקשת בהמתנתה לתשובות ההבהרה, איננה נקייה מספק. עיון בפנייתה של המבקשת לחברה למשק וכלכלה מיום 9.1.2011 מלמד כי המבקשת לא עתרה מפורשות לשינוי תנאי המכרז, באילו מן העניינים הנזכרים כעת בבקשתה, למעט בסוגייה אחת – בבקשה לאקונית לעדכון העלויות ומחיר המקסימום במכרז. אין תימה שתשובות ההבהרה לא היה בהן כדי להקהות מעוקצן של השגותיה הנוכחיות של המבקשת על תנאי המכרז, שעה שהשגות אלה, בעיקרן, כלל לא הועלו על-ידה. משמעות הדבר, בין היתר, היא שאותן טענות שהמבקשת מעלה בעתירה שהוגשה ערב המועד להגשת ההצעות, היה באפשרותה להעלות גם שבועות ארוכים קודם לכן.

10.

אינני רואה לקבוע מסמרות אם די היה בשיהוי, כשלעצמו, כדי להביא לדחיית הבקשה, שכן לטעם זה מתווסף טעם נוסף שכרוך בשיקולי מאזן נוחות, ושבהצטברם מצדיקים דחיית הבקשה. יובהר: עצם מחיקתה של הבקשה לצו ארעי ולצו ביניים על הסף, אין בה כשלעצמה למנוע מן המבקשת מלהגיש הצעה במכרז. היא אף איננה מונעת את האפשרות ליתן לה סעד אפקטיבי, בסופו של יום, (גם בלא שיינתן סעד הביניים המבוקש) אם יימצא כי יש עילה לכך (בהינתן העובדה שהדיון נסב על מכרז מסגרת).

בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה אין אני עושה צו להוצאות.