החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בר"מ 6929/13 טהלמרים הבטה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · סעד זמני בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדיןבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בבקשה למתן סעד זמני בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בבקשה למתן סעד זמני בערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית הדין, נקבע כי אין מקום לדון בבקשה לסעד זמני שהפכה למיותרת. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

המבקש הגיש ערעור על החלטה של בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, ולצדו בקשה למתן סעד זמני. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית הדין. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט בבקשה למתן הסעד הזמני.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להכרעה בבקשה למתן סעד זמני לאחר שניתן פסק דין בערעור שהתקבל ומייתר את הצורך בו?

הלכות

  1. 1

    דיון בבקשה למתן סעד זמני לאחר הכרעה בערעור אמור להיות החריג ולא הכלל.

    ״ראשית, אין ספק שדיון בבקשה מסוג זה אמור להיות החריג ולא הכלל.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פסקי הדין שהמבקש הפנה אליהם נסבו על מקרים שבהם הערעור נדחה ולא התקבל, ולכן אינם מתאימים למקרה שבפנינו.

    ״שנית, פסקי הדין שאליהם הפנה המבקש נסבו על מקרים שבהם התביעה או הערעור (על-פי העניין) נדחו, ולא התקבלו כמו במקרה דנן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעד זמני
  • בקשת רשות ערעור
  • ערעור
  • החלטה
  • בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בר"ם

6929/13

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקש:

טהלמרים הבטה

נ ג ד

המשיב:

שר הפנים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע מיום

10.10.2013 בתיק עמ"נ 021726-10-13

בשם המבקש:

עו"ד אסף וייצן ועו"ד נמרוד אביגאל

בשם המשיב:

עו"ד אודי איתן

החלטה

בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה ביום 15.10.2013 כנגד החלטות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בימים 10.10.2013 ו-13.10.2013 (עמ"נ 21726-10-13, השופטת ש' דברת ) בעניינה של בקשה למתן סעד זמני בערעור. הבקשה למתן סעד זמני הוגשה לבית המשפט קמא לצדו של ערעור על החלטה של בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. ביום 30.10.2013 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, שקיבל את הערעור והחזיר את הדיון בעניינו של המבקש לבית הדין.

פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט קמא ובו התקבל ערעורו של המבקש מייתר את הצורך במתן סעד זמני בערעור, וממילא מייתר את הצורך בדיון בבקשת רשות הערעור שבפני. המבקש הצביע על פסקי דין שמהם ביקש ללמוד כי לעתים עשוי להיות מקום להכרעה בבקשה מסוג זה גם לאחר ההכרעה בערעור (בהפניה לע"א

476/90 מיטב הנדסה בע"מ

נ' מדינת ישראל , פ"ד מו(4) 411 (1992); רע"א 8629/08 עטר נ' אשל , פסקה 9 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (5.10.2011); רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ (4.6.2012)). על כך יש להשיב בשניים: ראשית, אין ספק שדיון בבקשה מסוג זה אמור להיות החריג ולא הכלל. שנית, פסקי הדין שאליהם הפנה המבקש נסבו על מקרים שבהם התביעה או הערעור (על-פי העניין) נדחו, ולא התקבלו כמו במקרה דנן.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום א' בכסלו התשע"ד (4.11.2013).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1דיון בבקשה למתן סעד זמני לאחר הכרעה בערעור אמור להיות החריג ולא הכלל.
  2. 2פסקי הדין שהמבקש הפנה אליהם נסבו על מקרים שבהם הערעור נדחה ולא התקבל, ולכן אינם מתאימים למקרה שבפנינו.