פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
699/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. נילי וינברג
2. ד"ר משה וינברג
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת הערר לתכנון ולבניה – מחוז תל אביב
2. רשות הרישוי המקומית לתכנון ובנייה
תל אביב
3. שמואל וילוז'ני
4. איריס וילוז'ני
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי) בעת"ם
11798-12-19 מיום 29.12.2019
בשם המבקשים:
עו"ד חמדה אבשלום
החלטה
המשיבה 2 החליטה ביום 1.8.2019 לאשר את בקשת המשיבים 4-3 לקבלת היתר בנייה (להלן: הבקשה להיתר ) בכפוף לתנאים. המשיבה 1 החליטה לדחות על הסף ערר מטעם המבקשים בנוגע לאישור הבקשה להיתר לאחר שמצאה כי היא תואמת את הוראות התכנון התקף, ולא מבוקשת במסגרתה כל הקלה. העותרים הגישו עתירה המכוונת להחלטה זו ובגדרה בקשה למתן צו ביניים שיורה על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 1.8.2019
בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי ) דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת ומפורטת. בית המשפט פסק כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים. צוין כי מבקשי ההיתר הבהירו כי אינם מתכוונים להתחיל בבנייה בטרם יתקבל ההיתר הנדרש ולא ברור כלל מתי יתקבל היתר הבנייה ומתי ניתן יהיה להתחיל בבנייה. עוד נקבע כי לא ברור מהו הנזק אשר עלול להיגרם למבקשים כתוצאה מהמשך ההליכים הנדרשים להוצאת היתר הבנייה וכי ככל שיינתן היתר בנייה בטרם תוכרע העתירה, המבקשים יוכלו לשוב ולפנות בבקשה מתאימה למתן צו ביניים לצורך עיכוב הבנייה. נקבע כי די בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה. בית המשפט הוסיף וציין, מבלי לקבוע מסמרות, כי לכאורה סיכוייה של העתירה אינם גבוהים. הבקשה למתן צו ביניים נדחתה אפוא והעותרים חויבו בהוצאות של 10,000 ש"ח לכל צד.
על כך נסובה הבקשה למתן רשות לערער המונחת לפניי.
המבקשים טוענים בין היתר כי ההיתר מנוגד להוראות התכנון התקף וכי כשהזכות לה הם טוענים מובהקת, אין משמעות למאזן הנוחות. הבקשה מכוונת בין היתר גם לגובה ההוצאות.
שקלתי את טיעוני המבקשת. מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי העתירה, וגם אם אניח לטובת המבקשים (מבלי להכריע בכך) שהיא מעלה שאלה ראויה לדיון, אין בידי לקבוע בשלב זה כי "ברור כשמש" (כלשון המבקשים) שהבקשה להיתר מנוגדת לתכנית התקפה. ממילא המשקל המכריע יינתן למאזן הנוחות. בנקודת הזמן הנוכחית זה נוטה בבירור לחובת המבקשים, שכן קידום ההליכים לקראת מתן ההיתר אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שיקשה על מתן סעד אפקטיבי בעתירה אם יימצא כי קיימת עילה לכך. בית המשפט ציין כי ככל שיוחלט על מתן ההיתר קודם למתן פסק דין בעתירה, יוכלו המבקשים לשוב ולפנות בבקשה למתן צו ביניים. בהקשר זה הנחתי היא כי במקרה כזה המשיבה 2 תמסור לבאת כוח המבקשים הודעה בכתב על הכוונה ליתן היתר לפחות 7 ימים מראש, על מנת לאפשר להם לכלכל את צעדיהם.
גם גובה ההוצאות, בהינתן נושא העתירה, אינו מגלה עילה למתן רשות ערעור בשים לב לאמות המידה להתערבות בהקשר זה.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו בשבט התש"ף (10.2.2020).
ש ו פ ט