בר"מ 7055-22 בר"מ 7055-22

השופטת ד' ברק-ארז:

1.בקשת רשות הערעור דנן הוגשה לבית משפט זה בשנת 2022 ונסבה, בעיקרו של דבר, על העיכוב המתמשך בטיפול בבקשת מקלט שהגיש המבקש כבר בשנת 2016 ושלא הוכרעה, באותה עת, במשך כשש שנים.

2.כבר בשלב זה יצוין כי ביום 8.2.2024, כשנתיים לאחר הגשתה של בקשת רשות הערעור דנן, ובסך הכל כשמונה שנים לאחר הגשתה של בקשת המקלט, הודיע המשיב, שר הפנים, כי קיבל החלטה בעניינו של המבקש. עם זאת, ניהול ההליך עד כה תרם ליצירתו של בסיס נתונים שעשויה להיות לו חשיבות בהמשך הדרך, כפי שיפורט להלן.

3.בתמצית, המבקש הוא אזרח אריתריאה אשר נכנס לישראל שלא כדין בשנת 2011. כאמור, בשנת 2016 המבקש הגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל. המבקש ציין כי הוא משתייך לזרם הפנטקוסטלי בנצרות וטען כי הוא נרדף באריתריאה – על רקע דתו, על רקע עריקתו משירות צבאי, וכן בשל כך שיצא מאריתריאה שלא כדין. ביום 15.3.2016 בקשתו נדחתה וביום 8.8.2017 נפתחה מחדש מטעמים שאין זה המקום להידרש אליהם. בחלוף כשש שנים מאז הוגשה בקשת המקלט, ביום 12.10.2021 פנה המבקש ליחידת הטיפול במבקשי מקלט של רשות האוכלוסין וההגירה וביקש כי ייערך לו ריאיון מקלט ותתקבל החלטה בבקשתו. המבקש ציין כי מצויה בידי המשיב חוות דעת עקרונית וכללית הנוגעת לרדיפה של בני הדת הפנטקוסטלית באריתריאה, וכי עולה ממנה שקיימת סכנה להשיבו למדינה זו. עוד ציין המבקש כי בהליך אחר התחייב המשיב לתעדף את השלמת הטיפול בבקשות מקלט שקיימת לגביהן חוות דעת מקצועית המעידה על סכנה ממשית על פני בקשות מקלט אחרות (עת"ם 41363-07-20 היא"ס נ' רשות האוכלוסין וההגירה (8.3.2021) (להלן: ההתחייבות בהליך האחר)), וכי בהתאם להתחייבות זו יש לתעדף את השלמת הטיפול בבקשתו, אף תוך חריגה מסדרי העדיפויות הרגילים.

4.ביום 14.10.2021, מסר המשיב למבקש כי בקשות המקלט מטופלות לפי סדר הגשתן ובהתאם לאמות המידה אשר אושרו על-ידי היועץ משפטי לממשלה (להלן: אמות המידה). ביחס להתחייבות בהליך האחר הובהר, כי מתן עדיפות לבקשות מסוימות תתאפשר לאחר השלמת בדיקה של גורמי המקצוע, ורק אם אלה יגיעו למסקנה כי הבקשה מגלה עילה אפשרית לרדיפת המבקש. בהתאם לכך ציין המשיב כי הליך הבדיקה בעניינו של המבקש טרם הושלם, ולכן לא ניתן לחרוג בעניינו מסדרי העדיפות הרגילים.

5.על רקע זה, ולאחר שפנה למשיב פעמיים נוספות, ביום 24.2.2022 הגיש המבקש ערר לבית הדין לעררים הפועל מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים). המבקש הלין על התקופה הארוכה שבה המשיב נמנע מהכרעה בבקשתו למקלט. הוא הדגיש, כי אי-ההכרעה בבקשתו מונע ממנו יציבות וודאות ביחס למעמדו, פוגע ביכולתו לקבל זכויות סוציאליות, וכן לא מאפשר לו לבקר את אשתו וילדיו שהוכרו כפליטים באתיופיה וחיים בה. המבקש טען עוד כי המשיב מפר את ההתחייבות בהליך האחר ואת הוראות אמנת הפליטים, וכי בדומה לקביעותיו של בית משפט זה בבג"ץ 4630/17 Tagal נ' שר הפנים (25.4.2021) (להלן: עניין טגאל), יש להעניק לו מעמד ארעי, מסוג א/5, עד להכרעה בבקשתו למקלט. המבקש הוסיף כי מתשובות המשיב לבקשות חופש מידע שהוגשו על-ידי ארגון היא"ס ניתן ללמוד כי בניגוד לנטען על-ידי המשיב, הוא אינו מטפל בבקשות על-פי סדר הגשתן, אלא דן במהרה בבקשות שאותן הוא מעוניין לדחות ונמנע מהכרעה בבקשות המגלות עילת מקלט. על כן, כך נטען, יש מקום לקבוע כי המשיב ממאן לטפל בבקשתו של המבקש.

6.ביום 21.3.2022 הגיש המשיב בקשה למחיקת הערר, ובה טען כי נסיבותיו של המבקש אינן מצדיקות טיפול בבקשתו תוך חריגה מסדרי העבודה הרגילים. עוד ציין המשיב כי ביום 7.9.2019 הוא התחייב במסגרת הליך נוסף שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי (עמ"ן 12154-04-18) לדון בכלל בקשות המקלט שהגישו אזרחי אריתריאה בהליך בחינה מחודש. בהתאם לכך ציין המשיב – ללא התייחסות ללוחות זמנים – כי בכוונתו לבחון כ-13,000 בקשות מקלט בסך הכול, ובתוך כך לקיים בחינה מחודשת ביחס לכ-3,000 בקשות שכבר הוכרעו בעבר, ולבחון כ-10,000 בקשות שטרם הוכרעו. באשר לטענת המבקש כי יש לתת לו מעמד ארעי מסוג א/5 עד להכרעה בבקשתו טען המשיב כי אין די בנזקים הנגרמים למבקש כדי להצדיק הענקת רישיון הניתן, ככלל, למי שבקשתו למקלט מדיני אושרה. בהמשך לכך ניתנה למבקש הזדמנות להגיב לבקשה למחיקת הערר.

7.ביום 13.6.2022 ניתן פסק דינו של בית הדין לעררים, שהורה על מחיקת הערר (ערר (י-ם) 1657/22, הדיינת מ' פליישר לוי). בית הדין לעררים ציין כי לא מצא שמתקיימים בבקשה טעמים מיוחדים המצדיקים ליתן לה קדימות על פני בקשות של מבקשי מקלט אחרים שנסיבותיהם דומות. בית הדין לעררים דחה את ההקבלה שערך המבקש בין עניינו לבין עניין טגאל, בקבעו כי זה עסק בבדיקת בקשות המקלט של יוצאי סודן, דרפור והנילוס הכחול, קבוצה מובחנת שבקשות מקלט מטעם הנמנים עמה לא נבחנו כלל ואף לא נקבעו אמות מידה לבחינתן. לעומת זאת, בנוגע למבקשי המקלט מאריתריאה קיים מסמך אמות מידה ובדיקת בקשות המקלט שלהם מצויה בעיצומה. להשלמת התמונה יצוין כי בקשה שהגיש המבקש לעיון חוזר בפסק הדין נדחתה ביום 23.6.2022.

8.ביום 27.7.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים וכן על החלטתו הדוחה את הבקשה לעיון נוסף. המבקש טען כי לא התקיימו התנאים למחיקת הערר על הסף לפי תקנה 10(1) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014 אשר קובעת כי מחיקה כאמור היא אפשרית כאשר הערר "אינו מגלה עילה להתערבות בית הדין, או שהוא טורדני או קנטרני". בהקשר זה טען המבקש כי הערר אינו טורדני או קנטרני בשים לב לכך שמונחות על הכף זכויות בסיסיות. המבקש טען עוד כי בית הדין לעררים ייחס למשיב הגינות ותקינות מינהלית תוך התעלמות מהעובדות שהציג המבקש באשר לסדר ההכרעה בבקשות המקלט. לצד זאת, שב המבקש על טענותיו בכל הנוגע להצדקה ליתן לו מעמד ארעי מסוג א/5 עד להכרעה בבקשת המקלט שהגיש.

9.ביום 1.8.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זאת, לאחר שקבע כי הערעור נעדר סיכוי להתקבל. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית הדין לעררים, בשים לב לכך שקבלת טענותיו של המבקש תוביל, הלכה למעשה, להפלייתו לטובה על פני מבקשי מקלט אחרים מאריתריאה, אך ורק בשל כך שהוא הגיש ערר והם לא (עמ"ן 57452-07-22, השופטת ת' בן-אשר).

10.ביום 25.10.2022 הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנן. המבקש שב על טענותיו באשר להיעדרה של עילה למחיקת הערר שהגיש על הסף. עוד טען המבקש כי המידע שמסר המשיב ביחס לסדר הטיפול בבקשות אינו נכון וכי בפועל המשיב מטפל בעיקר בבקשות מקלט שאותן הוא יכול לדחות במהירות, ללא קשר למועד הגשתן. זאת, כך נטען, על-פי נתוניו של המשיב עצמו. כמו כן, המבקש חזר על טענתו לפיה המשיב אינו עומד בהתחייבות בהליך האחר ובאמות המידה שלהן הוא מחויב. המבקש טען כי הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות, ובהן השאלה הנוגעת לתחולת ההלכה שקבע בית משפט זה בעניין טגאל בנוגע לפרק הזמן הסביר לטיפול בבקשת מקלט.

11.בו ביום הוריתי על הגשת תשובה לבקשת רשות הערעור, ובכלל זה להתייחס למספר בקשות המקלט שהוגשו על-ידי אזרחי אריתריאה קודם להגשת הבקשה מושא ההליך דנן ושטרם ניתנה בהן הכרעה. כמו כן, הוריתי למשיב להבהיר מהן, לשיטתו, ההשלכות של פסק הדין בעניין טגאל על עניינו של המבקש.

12.ביום 31.3.2023, לאחר שניתנו לא פחות מחמש אורכות לשם כך, הוגשה התשובה. המשיב טען כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות, בשים לב לכך שאינה מעוררת שאלות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש. המשיב התייחס להתפתחויות שחלו באופן הטיפול בבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה במהלך השנים והציג נתונים עדכניים בהקשר זה. כך, נמסר כי עד לחודש פברואר 2023 הוגשו ליחידה לטיפול במבקשי מקלט כ-16,494 בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, כשמתוכן כ-7,835 בקשות נסגרו ו-8,659 בקשות טרם הוכרעו. המשיב לא כלל פרטים הנוגעים לאופן סגירת הבקשות (כדוגמת הכרעה בבקשה לגופה, או סגירת הבקשה עקב עזיבה מרצון). המשיב הוסיף כי בהתאם להתחייבות בהליך האחר, הוא מבצע בחינה מחודשת של כ-2,240 בקשות מקלט שנסגרו בעבר, וכי התקבלה החלטה מחודשת בכ-1,800 מתוכן.

13.המשיב הוסיף עוד כי בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה מטופלות לפי מועד הגשתן וכי ביחס לכלל הבקשות שהוגשו עד שנת 2014 נערכו ראיון מקלט וחוות דעת. כמו כן, נטען כי הטיפול בבקשות שהוגשו בשנת 2015 נמצא בעיצומו. ביחס להתחייבות בהליך האחר, המשיב חזר על כך שקביעה בדבר קיומו של "פוטנציאל חיובי" של בקשה, שמצדיק עריכת הליך בדיקה מהיר למבקש, תיתכן רק לאחר שייערך למבקש ראיון לבחינת בקשתו למקלט ולאחר שעניינו ייבחן על-ידי גורמי מקצוע שיכריעו בקיומה של הצדקה לתיעדופה של הבקשה על פני בקשות אחרות. באשר לטענתו של המבקש לפיה יש להחיל את ההלכה שנקבעה בעניין טגאל אף ביחס למבקשי מקלט מאריתריאה שממתינים להכרעה בבקשתם, טען המשיב כי בעניין טגאל ניתן סעד ממוקד ומתוחם בזמן, וכי ענייננו שונה בשים לב לכך שקיימות אמות מידה לבחינת הבקשות של מבקשי מקלט מאריתריאה. עוד נטען כי על אף המחסור בכוח אדם ביחידת הטיפול במבקשי מקלט הבקשות מטופלות באופן מקצועי.

14.לבסוף, המשיב ציין כי במסגרת הטיפול בבקשת רשות הערעור התקיימה ישיבה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) ד"ר גיל לימון, והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), עו"ד אורית קוטב, אשר שלחו ביום 29.3.2023 מכתב בעניין למשרד הפנים. במכתב זה צוין, כך נמסר, כי "במצב הדברים הקיים אין לרשות האוכלוסין אופק לטיפול אפקטיבי בבקשות מקלט שהוגשו על-ידי נתיני אריתריאה לפני 5-8 שנים", וכי "משך הזמן לבדיקת הבקשות הוא רב, וסיומו אינו נראה באופק...". כן צוין במכתב הצורך בגיבוש מתווה ממשלתי להענקת זכויות סוציאליות מסוימות למבקשי מקלט אשר ממתינים תקופה ארוכה להכרעה בבקשותיהם, תוך הפנייה לפסק דינו של בית משפט זה בעניין טגאל (להלן: מכתב המשנים). בשים לב לכך שמדובר "בסוגיה מרכזית ומורכבת, בעלת השלכות רוחב", ביקש המשיב כי יתאפשר לו לשוב ולעדכן את בית המשפט באשר להתפתחויות הנוגעות לקצב הטיפול בבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה בתוך 90 ימים.

15.ביום 3.4.2023, הוריתי למבקש להגיש את תגובתו לתשובת המשיב, וזו הוגשה ביום 9.4.2023. המבקש טען, בין השאר, כי הנתונים שהוצגו על-ידי המשיב מצביעים על כך שבחינת הבקשות אינה נעשית באופן כרונולוגי. זאת, מאחר שרבות מהבקשות המאוחרות (לרבות כ-2,000 בקשות שהוגשו לאחר בקשתו של המבקש) טופלו לפני שנבחנו בקשות מוקדמות להן. כן טען המבקש כי נתוני המשיב מעידים על קצב עבודה נמוך, וכך עולה גם ממכתב המשנים. המבקש הוסיף כי המשיב אינו מבחין בין סגירת בקשות מקלט מטעמי יציאה מישראל לבין החלטות דחייה מטעמו. לבסוף, המבקש ביקר את פרשנותו של המשיב ביחס להתחייבות בהליך האחר וטען כי אין משמעות לתיעדוף של בקשות כאשר הוא מבוסס על ראיון ראשוני שהמשיב מסרב לערוך (וממילא מהווה חלק משמעותי מהליך הבחינה). בהמשך לכך, נטען כי הדרך היחידה לתת משמעות לתיעדוף כאמור היא לבססו על פרטים ראשוניים העולים מן הבקשה.

16.ביום 17.4.2023 הוריתי על העברת התיק להרכב. כמו כן, הוריתי למשיב להגיש הודעה מעדכנת ביחס להתפתחויות בקצב הטיפול בבקשות המקלט. ביום 5.7.2023 הגיש המשיב הודעת עדכון כאמור, שבה צוין כי נכון ליום 30.6.2023 הוגשו בסך הכל 16,511 בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה, אשר מתוכן כ-8,511 נסגרו, וכ-8,000 נותרו פתוחות וטרם ניתנה בהן החלטה. המשיב עדכן כי בינתיים ניתנו כ-1,900 החלטות במסגרת הבחינה המחודשת שביצע בהתאם להתחייבות בהליך האחר. בנוסף לכך, המשיב עדכן ביחס לפעולות שונות שנקט על מנת להגביר את קצב הטיפול בבקשות המקלט. בהחלטתנו מיום 8.9.2023 הורינו על דחיית מועד הדיון שנקבע ליום 11.9.2023, וזאת על מנת לאפשר למשיב להגיש הודעה מעדכנת נוספת.

17.ביום 31.12.2023 הגיש המשיב הודעה מעדכנת כאמור, ובה ציין כי עניינו של המבקש נדון בוועדה המייעצת לענייני פליטים ביום 26.12.2023 אך המלצתה טרם ניתנה. כן נמסר כי הנתונים לגבי הטיפול בבקשות המקלט טרם גובשו וכי נדרשת לשם כך שהות נוספת.

18.ביום 8.2.2024 הוגשה הודעת עדכון נוספת, שבה נמסר כי – כאמור לעיל – ביום 1.2.2024 המליצה הוועדה המייעצת לענייני פליטים למשיב לדחות את בקשת המקלט של המבקש, וביום 4.2.2024 המשיב אימץ את המלצתה ודחה את הבקשה שהגיש המבקש לקבלת מקלט מדיני. בהתאם לכך נטען כי משעה שהתקבלה החלטה בבקשת המקלט שהגיש המבקש, הרי שהסעד העיקרי בבקשה לרשות ערעור ניתן, והדיון בה התייתר. על כן נטען כי יש להורות על מחיקת הבקשה. בנוסף, נמסרו בהודעת העדכון נתונים עדכניים לגבי הטיפול בבקשות המקלט של אזרחים אריתריאים. לפיהם, נכון ליום 1.1.2024 הסתיים הטיפול בכ-8,876 בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה וכ-7,655 בקשות נותרו פתוחות וטרם ניתנה בהן החלטה. לבסוף, המשיב עדכן כי ננקטו צעדים לשימור עובדים ולגיוס כוח אדם ליחידת הטיפול במבקשי מקלט.

19.ביום 10.3.2024 המבקש הגיב להודעת המשיב. בתגובתו, הדגיש המבקש את חשיבותו העקרונית של ההליך, המצדיקה, לשיטתו, את המשך הטיפול בבקשת רשות הערעור. לגופם של הנתונים שהציג המשיב, המבקש טען כי המשיב מוסיף לבחון בקשות מקלט חדשות יותר ממדינות אחרות, הגם שישנן 1,121 בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה שהוגשו לפני שנת 2015 וטרם הוכרעו, דבר המעיד על כך שהבקשות אינן נבחנות בסדר כרונולוגי. כן טען המבקש כי מרבית הבקשות של מבקשי מקלט אזרחי אריתריאה שטופלו בשנים האחרונות, נסגרו בשל עזיבתם את הארץ, ולא עקב קבלת החלטה בבקשתם, וזאת בניגוד לעמדה שהציג המשיב. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 25.3.2024 הגיש המבקש הודעת עדכון נוספת, במסגרתה הציג נתונים שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש למשיב, ומהם עולה כי קרוב ל-55% מהתיקים שנסגרו בין השנים 2023-2020 נסגרו בעקבות עזיבת הארץ מרצון.

20.בשלב זה, נוכח האמור בהודעת המשיב מיום 8.2.2024, לפיה התקבלה החלטה בעניינו של המבקש, אין מקום להוסיף ולדון בתיק שבפנינו כאשר ההכרעה בו אינה נדרשת מבחינתו של המבקש, ועל כן דין הבקשה לרשות ערעור להימחק. עם זאת, מצאנו לציין כי במסגרת הטיפול בהליך התברר כי ישנן בקשות מקלט רבות של אזרחי אריתריאה אשר הממתינות להכרעה במשך זמן רב, ומצב זה מעורר אי-נחת.

21.נתונים שהציג המשיב במסגרת ההליך לימדו כי רק כמחצית מכלל בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה השוהים בישראל נסגרו, וכי חלק מהבקשות ממתינות להכרעה מעל לשמונה שנים. עוד התברר כי חלק גדול מהתיקים נסגרו בשל עזיבה מרצון של מבקשי המקלט את ישראל, ולא בעקבות טיפול לגוף הדברים.

22.נוכח האמור, ניתן לצפות כי המשיב יוסיף ויפעל על מנת לבחון את הבקשות במהירות האפשרית. עוד יש לומר, כי קיים חשש לכך שקבלת החלטה בעניינו של מי שנקט הליכים משפטיים, חרף קיומו של עיכוב לכאורה בטיפול בבקשות, עלול למנוע דיון בנושא שהגיעה העת לדון בו. על כן, הגם שבמקרה זה יש טעם למחיקת הבקשה, כל מקרה מסוג זה ייבחן בעתיד, במידת הצורך, בהתאם למכלול הנסיבות.

23.סוף דבר: הבקשה נמחקת. בהתחשב בהתמשכות הטיפול בנושא, המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך של 7,500 שקלים. למותר לציין כי טענותיו של המבקש באשר להחלטת המשיב בעניינו לגופה – שמורות.