בר"מ 7136/03 מכללת הדרום ,מכללת לקיום החינוך הגבוה באשדוד נ. מנהל הארנונה

בית-המשפט המחוזי דחה בחלקו את ערעורה של המבקשת בבר"ם 7136/03, הלא היא המשיבה בבר"ם 7960/03 - מכללת הדרום. הערעור בבית-המשפט המחוזי הופנה כנגד החלטת וועדת הערר לעניין ארנונה של עיריית אשדוד, שלא להכיר במכללה כמוסד חינוך הזכאי לפטור מתשלום ארנונה.

בית-המשפט המחוזי מצא כי מכללת הדרום היא מוסד חינוך, אך קבע, כי הסמכות להכריע בשאלת הפטור נתונה לממונה על המחוז, וזה טרם נדרש לשאלה. עוד קבע כי המכללה אינה עונה על הגדרת הבעלות והחזקה הקבועה בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן פקודה).

מכללת הדרום מבקשת להשיג כנגד קביעה זו האחרונה, ואילו מנהל הארנונה של עיריית אשדוד מבקש להשיג כנגד הקביעה כי המכללה היא מוסד חינוך.

החלטנו לדון בבקשות כאילו ניתנה רשות ערעור, והוגשו ערעורים על פי הרשות שניתנה. בית-המשפט המחוזי קבע כי המשיבה הינה "מוסד חינוך", אלא שבכך הקדים את המאוחר, משדן בשאלה זו טרם שנתקבלה החלטה של הממונה על המחוז בעניין זה. ואכן, בית-המשפט המחוזי ציין מפורשות בפסק-דינו את העובדה שהאישור צריך להינתן על ידי הממונה על המחוז. על המכללה להפנות, איפוא, את בקשתה לממונה. רק לאחר קביעת הממונה, יוכל בית-המשפט המחוזי להדרש לשאלה זו עצמה. אם תהא תשובתו של הממונה שלילית, תהא רשאית המכללה לערער לבית-המשפט המחוזי (ס' 15 לפקודה).

מכל מקום, רק לאחר שמבקש הפטור יוכר כאחד מן הגופים המנויים בס' 4 לפקודה, יוכל הוא לפנות למשיב, מנהל הארנונה בעירייה, על מנת שיקבע האם נתקיימו בעניינו יתר התנאים לשם קבלת הפטור. לפיכך, קביעתו של בית-המשפט המחוזי כי המכללה אינה באה בגדר הבעלים או המחזיקים כמשמעותם בס' 4 לפקודה, שנאמרה באמרת אגב, אין לה נפקות. לגוף העניין גם אינה נכונה.

קביעות בית-המשפט המחוזי באו, איפוא, בטרם עת. מכללת הדרום תפנה לממונה ולמנהל כאמור לעיל. במובן זה נתקבלו הערעורים. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.