בר"מ 7171/05 מדינת ישראל נ. מטב עמותה לשירותי טיפול ברווחה בבית,במוסדות ו

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיא י' זפט ), בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר הורה ליתן צו ביניים כנגד מימוש החלטת ועדת המכרזים ביחס למכרז שמספרו 109/2005 אשר ייכנס לתוקפו בתום חודש יולי 2005.

המבקש (להלן: משרד הרווחה ) פרסם מכרז פומבי להפעלת סדנאות העשרה למשפחה בתנאי נופש. במכרז נדרש צירופה של ערבות בנקאית "על שם המציע". המשיבה 1 - מטב עמותה לשירותי טיפול ורווחה בבית, במוסדות ובקהילה (להלן: מטב ), צירפה להצעתה ערבות אשר בשמה חסרות שתי המילים המסיימות את שמה, דהיינו " במוסדות ובקהילה ". נוכח פגם זה, פסלה ועדת המכרזים את הצעתה של מטב ביום 30.5.05 והכריזה על הצעותיהן של המשיבות 5-2 כהצעות הזוכות.

נגד החלטת ועדת המכרזים הגישה מטב ביום 19.6.05 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בד בבד עם הגשת העתירה הגישה מטב בקשה לצו ביניים. לבקשתה צירפה מטב הודעה מהבנק שהוציא את כתב הערבות, בה נאמר כי בכתב הערבות לא נרשם שמה המלא של מטב בשל טעות קולמוס שנבעה מהגבלת השדה של שם החייב במחשב וכי הבנק היה מכבד את הערבות למרות טעות זו.

בתגובתו לבקשה טען משרד הרווחה כי אין להתערב בשיקול הדעת של ועדת המכרזים, אשר הפעילה מדיניות אחידה, סבירה ושוויונית של בדיקת הצעות. לראייה, ציין משרד הרווחה, כי ועדת המכרזים פסלה שלושה מציעים נוספים מלבד מטב וכי אחד מהם נפסל בגין פגם דומה בשם המציע. עוד טען משרד הרווחה כי הפגם בכתב הערבות הקנה למטב מרחב תמרון פסול ויכולת פוטנציאלית להתנער מכתב הערבות.

בהחלטתו מיום 7.7.05 עמד בית המשפט לעניינים מינהליים על כך שבדרך כלל הנטייה היא לראות בפגמים בערבות בנקאית פגמים מהותיים, אולם במקרה דנן הפגם שנפל בהצעתה של מטב הינו פגם טכני. זאת, משום שלמטב לא צמח יתרון כלשהו מהשמטת שתי המילים האחרונות משמה הארוך וכן משום שלא קיים חשש שבשל הפגם הנדון היה מתעורר קושי במימוש הערבות. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי מתן אפשרות לתקן את הפגם "אינה עומדת בסתירה לעקרון השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות". אשר למאזן הנוחות, ציין בית המשפט כי נכון להיום קבועות למשיבות 5-3 מספר מצומצם של סדנאות במהלך חודש יולי. בית המשפט עמד על כך שביטולן של סדנאות אלה יגרום לתוצאה קשה לציבור לו נועדו הסדנאות, המורכב כולו מאוכלוסיות מצוקה, ואילו למטב ייגרם הפסד כספי, הניתן לפיצוי. בהתחשב באמור, קבע בית המשפט קמא כי הכף נוטה בבירור נגד מתן צו הביניים ככל שמדובר בסדנאות שכבר נקבעו ולפיכך מצא ליתן צו ביניים רק לגבי סדנאות המיועדות להתקיים לאחר חודש יולי 2005.

על החלטה זו הוגשה ביום 25.7.05 בקשת רשות הערעור שבפניי, בה חזר משרד הרווחה על הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי. משרד הרווחה הוסיף והדגיש כי אמורות להתקיים סדנאות גם בחודש אוגוסט וכי ביטולן יפגע במשפחות שאמורות להשתתף בסדנאות, אשר באות מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

מנגד, טענה מטב בתגובתה לבקשה שהוגשה ביום 2.8.05, כי הציעה למשרד הרווחה הצעת פשרה, לפיה תוצאות המכרז לא יבוטלו ומטב תצורף לרשימת הזוכים. כן טענה מטב כי סיכויי העתירה להתקבל גבוהים ביותר.

דין הבקשה להתקבל. לכאורה, ועל פני הדברים נראה כי ועדת המכרזים פעלה בהחלטתה בהתאם לפסיקתו העקבית של בית משפט זה בקבעה כי משנפל פגם בערבות תיפסל הצעתו של המציע במכרז. עם זאת, אינני רואה להכריע בשלב זה בשאלה האם שגתה ועדת המכרזים כאשר סברה שהפגם שנפל בהצעתה של מטב הינו מסוג הפגמים הפוסלים את ההצעה. מכל מקום, בנסיבות שנוצרו עקב הגשתה של בקשת רשות הערעור ימים ספורים בלבד לפני כניסתו לתוקף של צו הביניים שניתן על ידי בית המשפט קמא עוד ביום 7.7.05, מחייב מאזן הנוחות את קיומן של הסדנאות בחודש אוגוסט על ידי החברות שזכו במכרז. כל ניסיון להגיע להסדר מוצע אחר ביחס לשיתופה של מטב בעריכת הסדנאות עלול לעכב את ההחלטה ולפגוע בקיומן התקין של הסדנאות.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת וצו הביניים מבוטל.

בנסיבות העניין ובעיקר נוכח המועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור, אין צו להוצאות.