בר"מ 7303/07 קיו.איי. אס ישראל בע"מ נ. רשות שדות התעופה

1.

בגדר ההליך העיקרי אותו הגישה המבקשת לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, תקפה היא את התנאי הקבוע בסעיף 3.4.3 למכרז מטעם המשיבה 1. על פי תנאי זה, זוכה שהינו בעל עניין בתאגיד המחזיק בהרשאה להפעלת טרקלין אירוח בנמל, יהיה מנוע מקבלת הרשאה למתן שירותי ליווי נוסעים. בבקשתה לצו ביניים, עתרה המבקשת להארכת המועד להגשת בקשה להרשאה למתן שירותי ליווי נוסעים, עד לחלוף שישים ימים מיום מתן פסק הדין בהליך העיקרי. מטרתו של הסעד המבוקש הינו לאפשר למבקשת, במקרה שתפסיד בהליך העיקרי, למשוך ידיה מן הפעילות העסקית הקשורה להפעלת טרקלין אירוח ולהגיש בקשה למתן שירותי ליווי נוסעים תוך מילוי התנאי שבסעיף 3.4.3 האמור. במילים אחרות, הסעד בו עסקינן לא נועד להבטחת תקינותו של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין במקרה של זכיית המבקשת בעתירתה, אלא דווקא למניעת פגיעה במבקשת במקרה שתפסיד בהליך העיקרי. ברי, כי מטרה זו אינה בין המטרות העומדות בבסיס סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים ליתן צווי ביניים (השוו הגדרת המונח "סעד זמני" בסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אף הסעדים החלופיים להם עתרה המבקשת לוקים בפגם דומה. די באמור עד כה על מנת להביא לדחייתה של בקשת רשות הערעור. ממילא אין צורך להכריע בסוגיות הנוספות המתעוררות בהליך דנא, וביניהן הסוגיה שעניינה פגיעה אפשרית בעקרון השוויון.

2.

בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, בלא צורך בתשובה.