בר"מ 7419/09 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט נ' סולברג ) מתאריך 13.9.2009. בהחלטה נדחתה בקשת המבקשת כי יוצא צו ביניים, שיאסור על המשיבה 1 לקדם ולממש את זכיית המשיבים 2, 3, 5 ו-6 במכרז שערך.

2.

תמצית העובדות הדרושות לענייננו היא זו: המבקשת הגישה במיזם משותף יחד עם משרד עורכי הדין חיים בן יעקב הצעה במכרז, שערכה המשיבה 1 באוגוסט 2008, למתן שירותי גבייה ושירותים משפטיים הנלווים להם במשך תקופה שבין שנתיים לארבע שנים. בתאריך 20.1.2009 הודיעה המשיבה 1 למבקשת כי זו לא עמדה בציון האיכות המינימלי הנדרש לשם המשך הדיון בהצעתה, ולכן נפסלה הצעת המבקשת. כן צוין בהודעה הנ"ל כי חמישה מציעים אחרים, המשיבים 6-2 דכאן, הוכרזו כזוכים במכרז, והשירותים המבוקשים יחולקו ביניהם (כאשר בהמשך נפסלה הצעתו של המשיב 4).

3.

בעקבות זאת החלו בין המבקשת למשיבה 1 חילופי מכתבים, שבגדרם ביקשה המבקשת 1 להביא להעלאת הציון שניתן לה בקשר עם מגוון רכיבים המרכיבים את ציון האיכות. מבלי לפרט יצוין – כי המבקשת טענה למגוון "טעויות סופר" שניתן לתקנן, לקריאה שגויה של המשיבה 1 את הנתונים שהציגה המבקשת, וביקשה להביא נתונים נוספים, אשר אם תינתן למבקשת ההזדמנות להשלימם – יהיה בהם כדי להביא להכשרת הצעתה. עיקר טענותיה של המבקשת נדחו במכתב של המשיבה מתאריך 19.5.2009.

4.

בתאריך 31.5.2009 הגישה המבקשת (ללא עו"ד בן יעקב) עתירה מנהלית נגד ההחלטה לפסול את הצעתה. יצוין כי עד סמוך לאותו מועד עמד בתוקפו צו זמני, שניתן בגדרה של עתירה אחרת נגד תוצאות המכרז, שהגישה המשיבה 7 (ונדחתה בינתיים) – וצמצום תוקפו של אותו צו זמני הביא להגשת העתירה על-ידי המבקשת.

5.

בגדרה של העתירה המנהלית הגישה המבקשת בקשה לצו ביניים – לעיכוב מימושו של המכרז. בית המשפט הנכבד קמא דחה את הבקשה, בהחלטתו מתאריך 13.9.2009, בהתבסס על מספר טעמים: בקובעו כי יש קושי במעמדה של המבקשת, בשים לב לכך שהצעתה במכרז היתה משותפת לה ולמשרד עורכי דין חיים בן יעקב (שבחר שלא להצטרף לעתירה); בהיות העתירה נגועה לכאורה בשיהוי, שאם לא היה מתרחש – ניתן היה, כנראה, לאחד את הדיון בה עם עתירת המשיבה 7; בסברו כי סיכויי העתירה אינם מן המשופרים, שכן לכאורה יש טעם בנימוקיה של המשיבה 1 במכתבה הנ"ל מתאריך 19.5.2009, שדחה את בקשת המבקשת לתיקון הציון שלה. מעבר לאמור הטעם העיקרי לדחיית הבקשה היה נעוץ בשיקולים של מאזן הנוחות, הנוטה – כך נקבע – לטובת דחיית הבקשה, בפרט נוכח השיהוי בהגשתה, היערכות המשיבים 6-2 למימוש זכייתם, המשאבים הכלכליים שהשקיעה המשיבה 1 עד אותו שלב והאפשרות להחליף את מבצעי השירות, אם וכאשר יימצא בסופו של הליך כי ראוי לעשות כן.

6.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזרת המבקשת על טענותיה הנוגעות לסיכויי עתירתה, וטוענת למגוון נזקים העלולים להיגרם לה אם לא יינתן הצו הזמני המבוקש, דהיינו: כי בלא הצו, עלולה המבקשת למצוא עצמה במצב בו שירותי המכרז כבר ניתנו והחובות נגבו; כי אין מדובר בשירותים מתמשכים ולא ניתן יהיה להעביר את השירותים למבקשת, אם תזכה בעתירתה, וכי המבקשת עלולה להימצא במצב שבו היא תתקשה לעמוד בתנאי סף של מכרזים דומים, שיידרשו הוכחת ניסיון והיקפי גביה דומים לאלו שבמכרז שבפנינו.

7.

דין הבקשה – להידחות .

מאזן הנוחות, שהוא עיקר בענייננו, איננו נוטה לטובת המבקשת. טענתה היחידה, למעשה, שהועלתה בגדרי בקשתה בבית המשפט הנכבד קמא , היתה כי אם לא יינתן הצו – קטנים סיכוייה של המבקשת להיות מוכרזת כזוכה במכרז, אפילו אם תתקבל עתירתה וציון האיכות שלה יועלה אל מעל לסף הנדרש. טענה זו הועלתה באופן בלתי מפורט, ונראית, בכל הכבוד, כבלתי משכנעת: לא הובהר מדוע, אם תתקבל עתירתה של המבקשת (שדיון בה קבוע לתאריך 11.11.2009), היא לא תוכל להיות מוכרזת כזוכה, ומדוע לא ניתן יהיה להסב לה את הזכות לביצוע חלק משירותי המכרז, יחד עם יתר הזוכים, תוך שהמבקשת תוכל אף לתבוע פיצויים על הפסדיה הנטענים בתקופת הביניים, היה ואלה יוכחו (ראו: בר"ם 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה

(לא פורסם, 27.3.06); בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (לא פורסם, 27.11.06)). ככל שהדברים נוגעים לטענות בענין מאזן הנוחות הנזכרות בבקשה שבפניי, הרי שאלה הועלו, בצורתן הנוכחית, רק בבית משפט זה וממילא הן לא היו יכולות להיבחן על-ידי בית משפט קמא הנכבד. דין

טענות אלה להידחות איפוא כבר מטעם זה, מה גם שהן אינן נראות משכנעות אף לגופן.

עוד יצוין כי המשך עיכוב הליכי המכרז יש בו כדי לפגוע בצדדים שלישיים. המשיבים 2, 3, 5 ו-6 יודעים על זכייתם במכרז מאז ינואר 2009, וטרם זכו להתחיל במימושו, אף שנערכו לכך, כמפורט בתשובותיהם בבית המשפט הנכבד קמא. ההתמהמהות האמורה יצרה נזק גם לאותם בתי חולים ולשכות בריאות הנזקקים לשירותים נשוא במכרז. מבלי להכריע כאן בשאלה מי בדיוק אחראי לזמן הרב שחלף מאז ההכרזה על הזוכים במכרז בלא שהמכרז ימומש (ויתכן שאף למבקשת חלק בכך), הרי שאף הפגיעה בצדדים השלישיים הנ"ל מצדיקה, בנסיבות הענין שבפנינו, את ההימנעות ממתן הצו המבוקש.

8.

לגוף העתירה יצוין, מבלי לקבוע מסמרות, כי בפני המבקשת עומדים לכאורה קשיים בלתי מבוטלים שאותם עליה לצלוח כדי להביא להכשרת הצעתה, והערכאה הדיונית אמורה להידרש למכלול זה. אעיר רק כי יש להצר על הפער הרב הקיים לעתים בין הזמן ותשומת הלב המושקעים על ידי מציעים בהבנת מסמכי המכרז ובקיום מדוקדק של הוראותיו מראש , לבין המאמצים האדירים והיצירתיות המושקעים על ידם בניסיון להביא בדיעבד להכשרת הצעה לאחר שנפסלה (תדיר עקב ליקויים שבקלות היה ניתן להימנע מהם, לו היו מתייחסים מלכתחילה , ברצינות הנדרשת, להוראות המכרז).

9.

בשולי הדברים אעיר עוד ובענין זה מקובלת עלי הערתו של בית המשפט הנכבד קמא, כי הגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, כמו גם הבקשה שבפניי, רק על-ידי אחד מן החברים במיזם המשותף, זאת ללא מתן הסבר מניח את הדעת לאי הצטרפותו של האחר – היא על-פני הדברים בעייתית, וייתכן שדי בנתון זה לבדו כדי להביא לדחיית הבקשה והעתירה.

10.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבה 3 – בסך 10,000 ש"ח, ושל המשיב 6 – בסך 5,000 ש"ח. אין צו להוצאות לזכות המשיבה 1 (נוכח התנהלותה הדיונית בבית המשפט הנכבד קמא, ותרומתה להימשכות ההליכים), לזכות המשיבות 2, 5 ו-7 (שלא מסרו את תגובתן לבקשה שבפניי), ולזכות המשיבה 4 (שביקשה להימחק מן ההליכים, לאחר שהצעתה נפסלה).