בר"מ 7426/21 ארטיום ברקוביץ נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה

זו הגישה המבקשת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים ), שנדחה ביום 8.7.2021 בהעדר עילה להתערב בהחלטת המשיבה. בית הדין קבע כי נוכח שיקול דעתה הרחב הנתון למשיבה, התנהלותם של המבקשים, והמידע בעניינה של המבקשת, אין צורך להידרש לטענות הצדדים בדבר כנות הקשר ויש לדחות את הערר. לפיכך קבע בית המשפט כי על המבקשת לצאת מהארץ בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.

2.

בחלוף למעלה מחודש ימים מהחלטת בית הדין, ביום 19.8.2021, ערערו המבקשים על ההחלטה ולצדו הגישו גם בקשה למתן צו ביניים שיאסור על נקיטת הליכי הרחקה נגד המבקשת עד להכרעה בערעור. ביום 29.8.2021 נעתר בית המשפט לעניינים מינהליים ( כב' השופטת ש ליבוביץ' ) לבקשה למתן צו ביניים, משמצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. עם זאת, נקבע כי מתן הצו מותנה בהפקדה כספית בסך של 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 12.9.2021 (להלן: ההחלטה הראשונה ). ביום 9.9.2021 הגישו המבקשים בקשה לביטול סכום ההפקדה הכספית או לחלופין להפחתתו; הבקשה נדחתה באותו היום על ידי בית המשפט (כב' השופט ר' וינגורד ), לאחר שנקבע כי הבקשה היא למעשה ערעור ולכן יש להגישה לערכאה המתאימה.

3.

כעבור שבועיים, ביום 23.9.2021 פנו המבקשים לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה לעדכון סכום ההפקדה, בטענה כי משהפקידו סכום של 2,000 ש"ח

בתיק, עליהם לשלם רק את היתרה בסך 8,000 ש"ח. ביום 30.9.2021 ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופט ר' וינגורד ) בה הובהר כי הסכום ששולם על ידי המבקשים מהווה ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, ואילו בהחלטה הראשונה נקבעה הפקדה כספית לצורך מתן צו ביניים. לצד זאת, צוין כי מכיוון שההפקדה הכספית לא שולמה במועד שנקבע, פקע צו הביניים (להלן: החלטה מיום 30.9 ). בהמשך, ביום 3.10.2021 קיבלו המבקשים הודעה ממערכת "נט המשפט" שלפיה עליהם לשלם 8,000 ש"ח. ביום 4.10.2021 שבו ופנו המבקשים לבית המשפט וביקשו להורות על מתן צו הביניים בהתאם להחלטה הראשונה, וציינו כי הפקידו את הסכום הנדרש (8,000 ש"ח). ביום 5.10.2021 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' רובין ) בה צוין כי התשלום לא עולה ברישומי המערכת, וכן כי צו הביניים פקע, כפי שצוין גם בהחלטה מיום 30.9.2021. המבקשים הגישו לבית המשפט בקשה נוספת בה טענו כי הפקידו סך של 10,000 ש"ח (2,000 ש"ח כערובה להוצאות הצדדים ו-8,000 ש"ח נוספים, בהתאם להודעת מערכת "נט המשפט") ולפיכך יש להורות על מתן צו הביניים. ביום 7.10.2021 דחה בית המשפט (כב' השופט א' רון ) את הבקשה (להלן: ההחלטה האחרונה ). בית המשפט ציין כי המבקשים לא שילמו את מלוא הסכום שהיה עליהם לשלם וזאת למרות מספר החלטות שהבהירו כי ההפקדה הכספית שנקבעה בהחלטה הראשונה אינה כוללת את הסכום שהופקד להבטחת הוצאות הצד שכנגד. עוד ציין בית המשפט

כי ההליך למתן צו הביניים "בעייתי מיסודו", שכן הבקשה הוגשה לאחר המועד בו קבע בית הדין לעררים כי המבקשת תצא מהארץ.

4.

על ההחלטה האחרונה הוגשה הבקשה למתן רשות לערער שלפניי, שלצדה הוגשה גם בקשה למתן צו "למניעת נקיטת הליכי אכיפה נגד המבקשת" עד למתן החלטה בה . המבקשים מדגישים את נסיבותיהם האישיות, ובהם הריונה המתקדם של המבקשת. לשיטתם, יש להתחשב בכך ששילמו את מרבית סכום ההפקדה הכספית שנקבעה בהחלטה הראשונה, ועליהם לשלם 2,000 ש"ח נוספים בלבד. בנוסף, המבקשים טוענים כי לא נפל פגם בהתנהלותם, שכן הסכום שהופקד בבית המשפט נבע מטעות במערכת "נט המשפט" שלפיה היה עליהם לשלם סכום של 8,000 ש"ח, והמבקשים פעלו בהתאם להודעה זו. עוד נטען כי שגה בית המשפט לעניינים מינהליים כשקבע כי ההליך למתן צו ביניים "בעייתי מיסודו", משהבקשה למתן צו הביניים הוגשה כשבוע וחצי בלבד לאחר המועד שהיה על המבקשת לעזוב את הארץ. בשלהי בקשתם עתרו המבקשים גם לביטול ההפקדה הכספית או לחלופין להפחתתה.

5.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולגופה, משלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים שמקים עילה להתערבות בית משפט זה. זאת, בשים לב להתנהלות המבקשת, אשר עשתה דין לעצמה ולא יצאה מישראל בניגוד להחלטת בית הדין לעררים, והגישה את הבקשה למתן צו ביניים כשבוע וחצי לאחר שהייתה אמורה לצאת מהארץ. המשיבה מוסיפה כי המבקשים עשו דין לעצמם גם באשר לתשלום ההפקדה הכספית, וזאת משבחרו לשלמה באופן חלקי על אף הבהרותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים. חרף האמור, ציינה המשיבה כי "לפנים משורת הדין, וככל שבית משפט הנכבד ימצא לנכון ליתן ארכה למבקשים להפקדת ערבון לצו ביניים, תותיר המשיבה לשיקול דעת בית המשפט הנכבד מתן ארכה בת שבוע ימים להפקדת סכום העירבון שנקבע במלואו או כל סכום אחר שבית המשפט ימצא לנכון" (סעיף 36 לתשובה).

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה (ומשכך יכונו המבקשים להלן המערערים). בפתח הדברים אציין כי התנהלות המערערים לאורך ההליך כולו מעוררת קושי של ממש. כך, הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת בית הדין לעררים, כמו גם הבקשה למתן צו ביניים, הוגשו בחלוף המועד שבו הורה בית הדין כי על המערערת לעזוב את הארץ. לכך יש להוסיף כי בהחלטותיו השונות הבהיר בית המשפט לעניינים מינהליים כי על המערערת להפקיד 10,000 ש"ח כתנאי למתן צו הביניים. חרף האמור, במשך תקופה ארוכה לא עשו כן המערערים, וזאת הגם שהיו מיוצגים לאורך ההליך כולו. זאת ועוד – ההחלטה האחרונה ניתנה כאמור ביום 7.10.2021, ובקשת הרשות לערער שלפניי הוגשה אך ביום 3.11.2021. חרף כל האמור, לפנים משורת הדין, מצאתי להורות על הארכת המועד להפקדה הכספית שנקבעה בהחלטה הראשונה בשל הטעמים הבאים: ראשית, יש להצביע על הנסיבות האישיות המורכבות שעליהם הצביעו המערערים, אשר בגינן נעתר בית המשפט לעניינים מינהליים לבקשה למתן צו ביניים מלכתחילה. בכלל זאת, ניתן למנות את הריונה המתקדם של המבקשת ואת הפגיעה הקשה שתגרם לתא המשפחתי של המבקשים ככל שתדחה הבקשה. זאת ועוד, אכן, עיון במערכת "נט המשפט" מגלה כי לאחר שהמבקשים ביקשו מבית המשפט להבהיר אם הם נדרשים להפקיד רק 8,000 ש"ח נוספים, הודיעה להם המערכת כי זה הסכום שאותו עליהם לשלם (הגם שהחלטת בית המשפט מיום 30.9.2021 אינה משתמעת לשני פנים), כאשר לאחר ההודעה מהמערכת, סכום זה הופקד. במכלול נסיבות אלו, ובשים לב לעמדת המשיבה שלפיה היא מותירה מתן ארכה להפקדה לשיקול דעת בית המשפט, מצאתי להורות על הארכת המועד לביצוע ההפקדה עד ליום 23.11.2021.

7.

אשר לבקשת המבקשים לביטול או הפחתת ההפקדה – הרי שזו נטענה בעלמא, בשולי הבקשה, ומבלי שפורטו טעמים כלשהם להיעתר לה (בר"ם 1032/21 Prakasha

נ' רשות האוכלוסין וההגירה , פסקה 5 ( 30.5.2021)). זאת ועוד, בקשת הרשות לערער כלל לא מופנית להחלטה שבה נקבע סכום ההפקדה.

סוף דבר: המועד להשלמת ההפקדה הכספית מוארך עד ליום 23.11.2021. עד למועד זה לא יינקטו הליכי הרחקה נגד המערערת. לא יעשו כן, יפקע מאליו הצו שמונע את הרחקתה של המערערת.

בשים לב להתנהלות המערערים, לא ייעשה צו להוצאות.