בר"מ 7618-23 בר"מ 7618-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (השופטת ח' קיציס) בעת"מ 18389-10-23 מיום 17.10.2023, שבמסגרתו נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת המשיב 1, מנהל הבחירות בכפר סבא (להלן: מנהל הבחירות) מיום 4.10.2023, שקבעה כי המבקש פסול מהתמודדות בבחירות הנוכחיות מן הטעם שהוכרז פושט רגל (להלן: הבחירות המקומיות).

רקע בתמצית

2.ביום 4.6.2019 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, וביום 6.7.2020 הוא הוכרז פושט רגל (פש"ר 33604-05-19; להלן גם: הכרזת פשיטת הרגל). ביום 17.1.2022 ניתן למבקש צו הפטר מותנה, ביום 27.11.2022 אישר בית המשפט את הסדר הנושים אליו הגיעו המבקש ונושיו (להלן גם: ההסדר), וביום 2.1.2023 ניתן למבקש צו הפטר ובוטלה הכרזתו כפושט רגל (להלן בהתאמה: צו ההפטר ו-ביטול ההכרזה).

לענייננו, אפרט כי המבקש הגיש בקשה להיכלל כמועמד מטעם רשימת ש"ס לתפקיד חבר מועצה בעיריית כפר סבא. ביום 4.10.2023 החליט מנהל הבחירות לפסול את מועמדותו של המבקש מן הטעם שהלה הוכרז פושט רגל. זאת, לנוכח התנאי המעוגן בסעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), שלפיו זכאי להתמודד בבחירות מי ש-"לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – עברו שנתיים ממועד תחילתו". כנגד החלטה זו, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי, וטען, בעיקרו של דבר, כי ביטול הכרזתו כפושט רגל עקב ההסדר מהווה ביטול ההכרזה "מדעיקרא". לביסוס טענתו, נסמך המבקש על הוראת סעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), אשר מורה כדלקמן –

פשרה או הסדר לאחר הכרזה

52.משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת להחליט, ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל הצעת פשרה לפרעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל (ההדגשה הוספה – י"ו).

המבקש טען, כי לשון הסעיף הנ"ל מורה שבמקרים שבהם מאשר בית המשפט הסדר נושים, כבעניינו, יש להשוות את מעמדו של החייב שהוכרז פושט רגל, למעמדו של חייב אשר לא הוכרז פושט רגל. לפיכך, בנסיבותיו של המבקש, "התוצאה היא למעשה שהעותר (המבקש – י"ו) מעולם לא היה פושט רגל כי ההליך הומר להסדר נושים", ולפיכך המבקש אינו בא בגדר הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע, בין היתר, כי משעה שטרם חלפו שנתיים מיום ביטול ההכרזה, הרי שבהתאם לאמור בסעיף 7(א)(8) לחוק, המבקש אינו כשיר להתמודד בבחירות המקומיות.

אשר לטענת המבקש ביחס להוראת סעיף 52 לפקודה, קבע בית המשפט המחוזי כי סעיף זה אינו מפקיע את ההכרזה, והוא נועד אך על-מנת להשוות את ההליכים הפרוצדורליים בין שני ההליכים (אישור הסדר לפני ואחרי ההכרזה על פשיטת רגל). עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי פרשנותו של המבקש אינה מתיישבת עם לשון החוק וכן עם תכליתו, שעניינה "להגביל את צעדיו של פושט הרגל" באמצעות תקופת צינון קצרה, על-מנת ש-"לא תהיה לו נגיעה לעניינה הכספיים של רשות מקומית". לבסוף, קבע בית המשפט כי זכותו החוקתית של המבקש להיבחר אינה מוחלטת; וכי לנוכח כל האמור – לא נפל פגם בהחלטת מנהל הבחירות.

3.כנגד פסק-דין זה מוגשת הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש על עיקר טענותיו בפני הערכאה קמא, וטוען, בין היתר, כי משעה שהכרזת פשיטת הרגל "בטלה מדעיקרא", שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי יש להחיל עליו את הוראות סעיף 7(א)(8) הנ"ל; כי לפי סעיף 52 לפקודה, ביטול ההכרזה עליו פושט רגל מאיין מעמד זה באופן רטרואקטיבי; כי תכלית הוראת סעיף 52 עולה בקנה אחד עם פרשנותו של המבקש לחוק; וכי לפיכך, אין להגביל את זכותו החוקתית של המבקש להתמודד בבחירות המקומיות.

דיון והכרעה

4.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

5.כמתואר לעיל, סעיף 7(א)(8) לחוק מורה כי מעת שהוכרז אדם פושט רגל, לא יהיה רשאי להתמודד בבחירות המקומיות, למעט אם "ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – עברו שנתיים ממועד תחילתו" (ההדגשה הוספה – י"ו). הנה כי כן, המחוקק היה ער לאפשרות של ביטול צו ההכרזה בעקבות הסדר נושים, וקבע במפורש ובאופן שאינו משתמע לשני פנים, כי גם במקרה כזה של ביטול הכרזה, קיימת תקופת צינון של שנתיים ממועד מתן הצו המבטל.

כך בענייננו, המבקש הוכרז פושט רגל, ולאחר מכן, ביום 2.1.2023, ניתנה החלטה המבטלת את ההכרזה. לפיכך, פשיטא, שיש להחיל על עניינו את הסיפא של הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק, כאמור, ולקבוע כי משעה שלא חלפו שנתיים ממועד ביטול הכרזתו של המבקש פושט רגל, הוא אינו עומד בתנאי הנדרש להתמודדות בבחירות המקומיות, בהתאם לסעיף 7(א)(8) לחוק.

6.המבקש אומנם טוען כי הוראת סעיף 52 לפקודה משמיעה כי הסדר הנושים וביטול ההכרזה בעקבותיו מבטלים "מדעיקרא" את מעמדו כפושט רגל, ומשכך הוא אינו נכנס בגדר סעיף 7(א)(8) לחוק. ואולם, אין בידי לקבל טענה זו, אשר נעדרת כל עיגון ובסיס בלשון הוראת סעיף 52 לפקודה, תכליתה ומהותה, וסותרת את הוראת סעיף 7(א)(8) לחוק – הוא הסעיף הספציפי הרלוונטי לעניינו. כך, כפי שציין בית המשפט המחוזי, לשון סעיף 52 לפקודה משמיעה כי תוצאות הסדר הנושים של חייב פושט רגל יהיו שוות לזו של חייב שלא הוכרז פושט רגל – זאת, לעניין המנגנון הפרוצדורלי, הא – ותו לו. פרשנות זו, אף מתיישבת עם הגיונה של ההוראה הנ"ל. ברי הוא, כי ההסדר אינו מעקר מהשורש את ההכרזה כפושט רגל, אלא מהווה אך חוליה בשרשרת הליכי פשיטת הרגל. בענייננו, נחתמה שרשרת זו, עת בוטלה ההכרזה מכאן ואילך בלבד, ולא בדיעבד.

אם כן, כאמור, סעיף 7(א)(8) לחוק חל על המבקש ואין הוא רשאי להתמודד בבחירות המקומיות.

7.לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לאוצר המדינה.