בר"מ 7701/16 עיריית רחובות נ. יעל הרמן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז-לוד (כב' השופטת מ' נד"ב ) מיום 1.9.2016 בת"צ 18995-01-14 אשר קיבל באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המשיבה נגד המבקשת (להלן: העירייה ).

הרקע לבקשה

1.רשויות מקומיות מוסמכות לממן הקמה של תשתיות באמצעות גביית היטלים מהתושבים המתגוררים בשטחן. על מנת להבטיח כי סכומי הכסף שגובות רשויות מקומיות באמצעות היטלים אינם עולים על הסכומים שעליהן להוציא לצורך הקמת התשתיות, מחויבת כל רשות לקבוע את תעריפי ההיטלים הנגבים על ידה על יסוד תחשיבים מקצועיים בנוגע לעלות עבודות ההקמה שברצונה לממן. בית משפט זה כבר פסק כי מקום שבו נפלה טעות אריתמטית מהותית בתחשיב שעל יסודו נקבע תעריף של היטל מסוים, הדבר עלול להביא לפסילת התעריף (ראו: ע"א 1711/02

עיריית חולון נ' ארגון הקבלנים והבונים חולון , פ''ד נח(5) 933 (2004)).

2.העירייה גובה מהתושבים המתגוררים בתחומה היטלים שונים, וביניהם, היטל סלילת רחובות שמטרתו לממן סלילת כבישים ומדרכות ברחבי העיר (להלן: היטל הסלילה ). תעריף היטל הסלילה נקבע בחוק עזר לרחובות (סלילת רחובות), התשס"ב-2001 (להלן:

חוק העזר ) ומעודכן על ידי העירייה מעת לעת. בשנת 2008 פנתה העירייה למשרד רואי חשבון אופיר בוכניק ושות' (להלן:

המשרד ) בבקשה כי יערוך בעבורה תחשיב עלויות שעל בסיסו תוכל לעדכן את תעריפי היטל הסלילה שנקבעו בחוק העזר (להלן:

התחשיב ). לאחר שאסף את הנתונים הרלבנטיים, חיבר המשרד את התחשיב המבוקש וקבע במסגרתו שתי נוסחאות לחישוב תעריף היטל סלילה: נוסחה לחישוב תעריף היטל הסלילה שיש לגבות בגין השטח הבנוי במגרש (לרבות בניה לגובה ושטחי שירות – ולהלן: שטח הבניין ), ונוסחה לחישוב תעריף היטל הסלילה שיש לגבות בגין שטח המגרש כולו (הכולל את השטח הבנוי והלא בנוי – ולהלן:

שטח המגרש ).

3.על פי נוסחת החישוב הראשונה, בגין מ"ר אחד משטח הבניין יש לגבות היטל בשיעור של 85% מהמנה המתקבלת מחלוקת סך כל עלויות הסלילה שהעירייה הוציאה בעבר ותוציא בחמש השנים הבאות (להלן:

עלויות הסלילה בעבר ובעתיד ) בסך כל שטחי הבניינים שקיימים בהווה ושיהיה קיימים בעוד חמש שנים בתחום השיפוט של העירייה (להלן:

שטחי הבניינים בהווה ובעתיד ). על פי הנוסחה השנייה, בגין כל מ"ר משטח המגרש יש לגבות היטל בשיעור של 15% מהמנה המתקבלת מחלוקת סך כל עלויות הסלילה בעבר ובעתיד בסך כל שטחי המגרשים הקיימים בהווה ושיהיו קיימים בעוד חמש שנים בתחום השיפוט של העירייה (להלן:

שטחי המגרשים בהווה ובעתיד ). לשם הבהירות אציג את נוסחאות החישוב באופן דומה לאופן שבו הוצגו בתחשיב:

היטל למ"ר בנוי =

85%

*

עלויות הסלילה בעבר ובעתיד

שטחי הבניינים בהווה ובעתיד

היטל למ"ר במגרש =

15%

*

עלויות הסלילה בעבר ובעתיד

שטחי המגרשים בהווה ובעתיד

המשרד הוסיף וציין כי לאחר שהציב בנוסחאות החישוב האמורות את הנתונים שנאספו על ידו בנוגע לעלויות הסלילה בעבר ובעתיד ובנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים בהווה ובעתיד (להלן:

נתוני האמת ) הגיע למסקנה כי יש לגבות היטל סלילה בסך 84.36 ש"ח בגין כל מ"ר משטח הבניין, והיטל סלילה בסך 33.39 ש"ח בגין כל מ"ר משטח המגרש. התחשיב שערך המשרד קיבל את אישורו של משרד הפנים ושל חברה מפקחת מטעמו ובשנת 2010 תיקנה העירייה את חוק העזר וקבעה בו תעריפי היטל סלילה חדשים בהתאם לאמור בתחשיב.

4.בחודש ינואר 2014 הגישה המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי בתחשיב שעליו התבססה העירייה לצורך קביעת תעריפי היטל הסלילה נפלה טעות אריתמטית מהותית אשר הביאה לגביית היטלים בשיעור גבוה מהנדרש. לטענתה, הצבת נתוני האמת שפורטו על ידי המשרד בנוסחאות החישוב שנקבעו על ידו מניבה תוצאות שונות בתכלית מאלו שצוינו בתחשיב ומובילה למסקנה כי תעריפי היטל הסלילה שנקבעו על ידי המשרד ואומצו על ידי העירייה גבוהים מידי וכי בפועל יש לגבות היטל בסך 75.47 ש"ח בגין כל מ"ר משטח הבניין והיטל בסך 30.40 ש"ח בגין כל מ"ר משטח המגרש. לטענת המשיבה, טעות זו נבעה מכך שעורכי התחשיב הציבו במכנים של נוסחאות החישוב שקבעו רק את הנתונים בנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים בהווה ושכחו בטעות להציב בהם את נתוני הבניינים והמגרשים שיהיו קיימים בעתיד. בנוסף על כך נטען בבקשת האישור כי בתחשיב נפלה טעות מהותית שבעטיה נכללו בתחשיב נתונים שגויים בנוגע לשטחי הבניינים שיהיו קיימים בשטח העירייה בעתיד (להלן: הטעות המהותית ).

5.בתשובתה לבקשת האישור טענה העירייה כי חוק העזר תוקן ביום 7.1.2014 ועל כן הפסיקה לגבות היטלי סלילה בתעריף שלטענת המשיבה הוא שגוי וזאת עוד בטרם שהוגשה בקשת האישור. העירייה הוסיפה וטענה כי בנסיבות אלו יש לראות בה כמי שחדלה מהגבייה שעליה מלינה המשיבה בבקשת האישור. בנוסף על כך טענה העירייה כי לא נפל פגם בתעריפי ההיטל שהיו בתוקף טרם התיקון. העירייה אישרה את טענת המשיבה כי על אף האמור בתחשיב, בפועל לא הוצבו בנוסחאות שנקבעו לחישוב תעריפי ההיטל נתונים בנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים שיהיו קיימים בעתיד, אלא רק נתונים בנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים הקיימים בהווה. ואולם, כך נטען, הדבר לא הביא לקביעת תעריפים גבוהים מהנדרש שכן בהתאמה לכך לא הוצבו בנוסחאות נתונים בנוגע לעלויות הסלילה בעתיד אלא רק נתונים בנוגע לעלויות הסלילה בעבר. בתמיכה לטענה זו צירפה העירייה לתשובתה חוות דעת מאת רו"ח אופיר בוכניק אשר היה אחד ממחבריו של התחשיב.

6.בתגובה לטענות העירייה טענה המשיבה כי לא ניתן לראות בה כמי שחדלה מהגבייה שבגינה הוגשה בקשת האישור כל עוד היא ממשיכה לגבות חובות ממי שחויבו בהיטל סלילה על פי התעריף הישן והשגוי. עוד נטען כי אין לקבל את טענת העירייה לפיה בפועל לא הוצבו בנוסחאות החישוב נתונים בנוגע לעלויות הסלילה בעתיד, שכן טענה זו אינה מתיישבת עם האמור בתחשיב, ומכל מקום ניתן לראות בבירור כי התוצאה אליה הגיעו עורכי התחשיב מתקבלת כאשר משמיטים מנוסחאות החישוב רק את הנתונים בנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים בעתיד ולא את כל הנתונים בנוגע לעתיד, כפי שנטען על ידי העירייה. בתמיכה לטענות אלו צירפה המשיבה לתגובתה לתשובת העירייה חוות דעת של הכלכלן אייל דדיה.

החלטתו של בית המשפט קמא

7.בית המשפט קמא קיבל בחלקה את בקשת האישור שהגישה המשיבה וקבע כי היא הוכיחה לכאורה שנפלה בתחשיב טעות אריתמטית מהותית שבעטיה גבתה העירייה היטלי סלילה בשיעור גבוה מהנדרש. בית המשפט קמא עמד על כך שאין חולק כי העירייה לא הביאה בחשבון את שטחי הבניינים והמגרשים שיהיו קיימים בעתיד כאשר קבעה את גובה היטל הסלילה, והשאלה שבה יש להכריע היא האם בהתאמה לא נלקחו על ידה בחשבון גם עלויות סלילה שתידרש להוציא בעתיד. בית המשפט דחה את טענות העירייה בהקשר זה בקבעו כי הן אינן מתיישבות לכאורה עם האמור בתחשיב. עוד ציין בית המשפט קמא כי העירייה ורו"ח בוכניק לא הצליחו להצביע על מסמך כלשהו שממנו ניתן ללמוד כי על אף האמור בתחשיב, בפועל חושבו תעריפי היטל הסלילה בהתעלם מעלויות סלילה עתידיות. כמו כן דחה בית המשפט קמא את טענת העירייה לפיה היא חדלה מהגבייה שעליה מלינה המשיבה וקיבל את טענת המשיבה לפיה לא ניתן לראות בעירייה כמי שחדלה מהגבייה כל עוד היא ממשיכה לגבות חובות ממי שחויבו בהיטל סלילה על פי התעריף טרם שינויו ב-2014. באשר לטענה לפיה נפלה בתחשיב טעות מהותית נוספת קבע בית המשפט קמא כי היא לא הוכחה די הצורך ודחה את בקשת המשיבה לנהל נגד העירייה תובענה ייצוגית בעילה זו.

טענות הצדדים

8.לטענת העירייה שגה בית המשפט קמא משקבע כי לא ניתן לראות בה כמי שחדלה מהגבייה שבעטיה הוגשה בקשת האישור כל עוד היא ממשיכה לגבות חובות ממי שחויבו בהיטל סלילה על פי התעריף הישן. לטענתה, דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הגשת הודעת חדילה על ידי רשות ציבורית אינה מותנית בהימנעות מגביית חובות עבר וזאת בפרט כאשר מדובר בחדילה סטטוטורית כמו בענייננו. העירייה מפנה בהקשר זה לפסק הדין שניתן ברע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין (13.2.2011) (להלן: עניין טיומקין ) אשר לשיטתה תומך בטענותיה. כמו כן טוענת העירייה כי שגה בית המשפט קמא משדחה את טענתה לפיה לצורך חישוב תעריפי היטל הסלילה לא נלקחו בחשבון עלויות סלילה עתידיות. לטענתה, בחוות דעתו ועדותו של רו"ח חשבון בוכניק הובהר מעבר לכל ספק כי לצורך חישוב תעריפי היטל הסלילה לא נלקחו בחשבון נתונים כלשהם בנוגע לעתיד ולא היה מקום להתעלם מכך. לבסוף טוענת העירייה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בין הצדדים וזאת, בין היתר, מן הטעם שלא ניתן לפסוק סעד לחברי הקבוצה מבלי לקיים בירור עובדתי מורכב בנוגע לזכאותו של כל אחד מהם להשבה.

9.המשיבה טוענת מנגד כי בית משפט זה כבר פסק כי לא ניתן לראות ברשות כמי שחדלה מגבייה כאמור בסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ), אם לא חדלה מגביית חובות עבר שנוצרו עקב דרישת התשלום שבעטיה הוגשה בקשת האישור. המשיבה מוסיפה וטוענת כי פסק הדין בעניין טיומקין

אינו יכול לסייע לעירייה בהקשר זה שכן אין בו כל התייחסות לשאלה האם חדילה מגבייה כאמור בסעיף 9(ב) כוללת גם חדילה מגביית חובות עבר. עוד טוענת המשיבה כי אין לקבל את טענת העירייה לפיה לצורך חישוב תעריפי היטל הסלילה לא נלקחו נתונים כלשהם בנוגע לעתיד והיא סומכת את ידיה על קביעותיו של בית המשפט קמא בעניין זה.

דיון

10.דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מחוות דעתו של הכלכלן מטעם המשיבה אייל דדיה עולה לכאורה כי הצבת הנתונים שפורטו בתחשיב בנוגע לעלויות הסלילה בעבר ובעתיד ובנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים בהווה ובעתיד מניבה תוצאות שונות מהתוצאות שהגיעו אליהן עורכי התחשיב ואומצו על ידי העירייה. עוד עולה לכאורה מחוות הדעת כי התעריפים שאומצו על ידי העירייה מתקבלים כאשר משמיטים מהחישוב רק את הנתונים בנוגע לשטחי הבניינים והמגרשים בעתיד, וכי אם היו מושמטים גם הנתונים בנוגע לעלויות הסלילה בעתיד (כפי שלטענת העירייה נעשה) היו מתקבלות תוצאות אחרות. די בכך כדי לבסס ברמה הלכאורית הנדרשת את טענת המשיבה לפיה נפלה בתחשיב טעות אריתמטית מהותית ולא ראיתי מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא בעניין זה. גם טענתה של העירייה לפיה חדילה כאמור בסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות אינה כוללת חדילה מגביית חובות עבר דינה להידחות. בפסק הדין בעניין טיומקין

אליו הפנתה העירייה בהקשר זה אין כדי לסייע בידה שכן אין בו כל התייחסות לסוגיה האמורה ולעומת זאת בבר"ם 369/13 מועצה מקומית תל מונד נ' אלאלוף (22.1.2014) התייחס בית משפט המשפט לסוגיה זו ומפסק הדין שניתן באותו עניין עולה כי לא ניתן לראות ברשות כמי שחדלה מהגבייה שבעטיה הוגשה בקשת האישור כל עוד היא ממשיכה לגבות חובות עבר.

ליתר טענות העירייה לא ראיתי מקום להידרש שכן הן אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

העירייה תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.