בר"מ 7748/15 מקור חיים רמת אביב ג' נ. עיריית תל אביב

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 4.11.2015 (עת"ם 49192-10-15, סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי ). בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי בקשה למתן צו ביניים שהוגשה במסגרת עתירה מינהלית המכוונת לביטול החלטתה של עיריית תל אביב-יפו, המשיבה (להלן: העירייה ), מיום 14.10.2015.

רקע והליכים קודמים

2.

מקורה של הבקשה שבפני הוא בהחלטה שהתקבלה על-ידי העירייה להפסיק לאלתר את התפילות המתקיימות בימי חול בבית הספר ע"ש פיינשטיין בשכונת רמת אביב ג' בתל-אביב (להלן: בית הספר ).

3.

המבקשת היא עמותה שמטרתה הפעלתו של בית כנסת (להלן: העמותה ). מספר המתפללים הקבועים בבית הכנסת עומד על כחמישה עשר. הלכה למעשה, במשך מספר עשורים פעל בית הכנסת בתוך אחת הכיתות בבית הספר. בית הכנסת פעל במקום הן בימי חול והן בימי שבת וחג. על מנת להימנע ממפגש בין מתפללי בית הכנסת לבין התלמידים בימי החול שבהם מתקיימים לימודים, סוכם בעבר כי המתפללים יעזבו את שטח בית הספר לאחר תפילת שחרית עד השעה 7:30, וכן יוכלו לקיים במקום תפילות מנחה וערבית לאחר השעה 16:30.

4.

החל בשנת 2012 החלו להגיע לעירייה תלונות בנוגע להתנהגותם של המתפללים – מצד הורים לתלמידים בבית הספר, כמו גם מצדה של הנהלת בית הספר. בעקבות זאת, העירייה דרשה מהמבקשת להסדיר את פעילותה במקום באמצעות חתימה על הסכם המקנה רשות שימוש ללא תמורה בכיתה בבית הספר (להלן: הסכם ההרשאה ). חרף העברת מסרים בין הצדדים בעניין זה הסכם ההרשאה לא הגיע לכלל חתימה.

5.

ביום 10.6.2015 מסרה העירייה למבקשת מכתב המורה לה להפסיק את פעילותה בשטח בית הספר בימי חול. במכתב זה נטען כי חרף הניסיונות להביא להסדרת פעילותו של בית הכנסת, המבקשת לא חתמה על הסכם הרשאה מתאים וכן הפרה את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים שוב ושוב. עוד נטען כי התנהלותם של המתפללים הייתה מנוגדת להנחיותיה של העירייה וכן לנהלי משרד החינוך לפיהם, בין היתר, חל איסור על הימצאותם של מבוגרים זרים בחצר ובכיתות בית הספר בשעות הפעילות בו. בהמשכו של אותו חודש (יוני 2015), כך מפורט בבקשה, נערכה פגישה בין נציגי העמותה לאנשי העירייה, ובה ביקשה העמותה להבהיר כי לא הפרה את ההסכמות הקודמות וכי אין לה כל התנגדות עקרונית לחתימה על הסכם ההרשאה, הגם שהיא מבקשת להכניס בו מספר קטן של תיקונים.

6.

ביום 9.7.2015 נערכה במשרדי העירייה ישיבה שבה השתתפו נציגי הצדדים וכן נציגיו של ועד ההורים בבית הספר. על פי הנטען בבקשה, במסגרת הפגישה העלו נציגי העמותה טענות שונות ובעקבות חילופי הדברים הודיעה העירייה כי המכתב מיום 10.6.2015 "מוקפא", כך שבית הכנסת יוכל להוסיף ולפעול כסדרו. עוד נטען בבקשה כי על אף ניסיונות נוספים של העמותה לקבל את תגובת העירייה ביחס להצעות שהועלו לתיקון הסכם ההרשאה, פניותיה בעניין לא נענו. בהקשר זה מציגה העמותה דואר אלקטרוני שנשלח ביום 9.9.2015 על ידי בא-כוחה אל העירייה בבקשה לקבל התייחסותה לשאלות שנותרו פתוחות בכל הנוגע להסכם ההרשאה.

7.

ביום 14.10.2015 נמסר לעמותה מכתב נוסף שבו נאמר כי מתפללי בית הכנסת שוהים בבית הספר בימי חול במהלך שעות הלימודים, וכי בשל כך שהם הפרו ומוסיפים להפר את הסיכומים הקודמים נאסר על העמותה להמשיך לקיים את פעילותה בשטח בית הספר. יצוין, כי מכתב זה לא הפנה למקרים קונקרטיים של הפרות שהובאו לידיעת העירייה במהלך התקופה שחלפה מאז חודש יוני 2015.

8.

ביום 25.10.2015 הגישה העמותה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי. הסעד המבוקש בעתירה הוא ביטול החלטת העירייה שהוצגה במכתב מיום 14.10.2015. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שיאפשר את המשך פעילותו של בית הכנסת בתחום בית הספר בימי חול. בבקשתה טענה העמותה כי ההודעה בדבר הפסקת פעילותו של בית הכנסת ניתנה לה ללא כל התראה, מבלי שנשמעה עמדתה וללא צידוק כדין. זאת, תוך פגיעה לא מידתית בחופש הפולחן של המתפללים ולמרות שאין בסביבה בית כנסת אחר היכול לשמש אותם עד אשר תושלם הבנייה של מבנה ציבור חדש, שבו ישולב גם בית כנסת עבור פעילות העמותה, בעוד כשנתיים. ביום 1.11.2015 הגישה העירייה את תגובתה לבקשה למתן צו ביניים לבית המשפט המחוזי. העירייה טענה כי לנוכח מסכת התלונות שהגיעו לידיה, ההחלטה לאסור על המשך פעילותה של העמותה בשטח בית הספר בימי חול הייתה בלתי נמנעת. העירייה הדגישה כי מן התלונות עולה התנהלות בעייתית ביותר של העמותה, עד כדי חשש לבטיחותם ושלוותם של תלמידי בית הספר, הכוללת שהות של המתפללים בבית הספר עד לתחילתו של יום הלימודים, עישון בכיתה ובמסדרונות בית הספר, אי-שמירה על הניקיון, סירוב לפנות ציוד ממקלט בית הספר המיועד לשעות חירום, שימוש של אחד המתפללים בשירותי הבנות וכן השארת מזון אלרגני, סכינים ומשקאות אלכוהוליים במקום.

9.

ביום 4.11.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו ביניים. בעשותו כן הוא ציין כי דומה שסיכויי העתירה אינם גבוהים, בשים לב לתלונות הרבות שהוגשו על ידי הורי בית הספר ולבעייתיות הקיימת בחיכוך המתמיד בין ציבור מבוגר הפוקד את בית הספר לצורך תפילה לבין מאות התלמידים בו. כמו כן, בית המשפט המחוזי ציין כי עד כה העמותה לא חתמה על הסכם ההרשאה שהוצג לה, לכאורה בגין התנהלותה שלה. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי גם מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר דחיית הבקשה. בהקשר זה הוא קבע כי יש להעדיף את ההגנה על שלומם של מאות התלמידים הצעירים הלומדים בבית הספר על פני הפגיעה המסוימת בטובתם של כחמישה עשר מתפללים מבוגרים, וזאת בימי חול בלבד, ובפרט בשים לב לאופיו של המבנה המדובר שנועד בראש ובראשונה לשמש למטרות חינוכיות ולא לתפקד כבית כנסת.

בקשת רשות הערעור

10.

בקשת רשות הערעור דנן מכוונת, כאמור, כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי שבה נדחתה הבקשה למתן צו ביניים.

11.

לטענת העמותה, מלכתחילה אין כל התנגשות בין הצורך להגן על ילדי בית הספר לבין זכותם להתפלל במקום. בהקשר זה, מציינת העמותה כי בית הכנסת פועל בשטח בית הספר במשך שנים רבות ומעולם לא הועלו טענות לפגיעה כזו או אחרת בילדי בית הספר עד למקרה הנוכחי. כמו כן, העמותה מציינת כי לא ברור מדוע יש להבחין בין פעילותם של המתפללים במקום מחוץ לשעות פעילות בית הספר לבין פעילויות אחרות המתקיימות בו בשעות אחר הצהרים וכוללות כניסה של אנשים מבוגרים לתחומו (חוגי מוזיקה, חוגי קרב מגע וכולי). העמותה מוסיפה וטוענת כי המתפללים בבית הכנסת עמדו בלוח הזמנים שנקבע להם וכי ככל שהדבר יידרש ניתן אף להקדים את שעת יציאתם מבית הספר בבוקר. לטענת העמותה, האינטרסים השוקלים זה מול זה במקרה דנן הם זכותם לקיים תפילה במקום והחשיבות הנודעת לשימור המצב הקיים זה עשרות בשנים, מחד גיסא, והתנגדותם של חלק מן ההורים של תלמידי בית הספר לפעילות העמותה בשל מה שהוגדר על-ידה "טעמים של התנגדות לדת", מאידך גיסא.

12.

בנוסף, לטענת העמותה התנהלותה של העירייה לוקה בפגם מהותי מאחר שזו לא קיימה את חובתה לאפשר למתפללים ולעמותה להגיב לטענות שהועלו כנגדם וכן לא בדקה כנדרש את אמיתותן של התלונות שהוגשו.

13.

העמותה טוענת כי במצב הדברים הנוכחי, שבו היא פועלת במקום במשך שנים כה רבות היה מקום להתחשב בה ולאפשר לה שהות של מספר שבועות בטרם ניתנה ההוראה לחדול מן הפעילות בבית הכנסת. ההימנעות מלעשות כן, כך טוענת העמותה, כרוכה בהפרת חובתה של העירייה לפעול בהגינות, בשקיפות ולתת לעמותה זכות טיעון. בהקשר זה טוענת העמותה כי לאמיתו של דבר לא חל כל שינוי מאז הדיון שנערך במשרדי העירייה בחודש יוני 2015, אשר בעקבותיו החליטה העירייה "להקפיא" את האיסור על תפילה בבית הכנסת בימי חול. כמו כן, לטענת העמותה, בתקופה שלאחר אותו דיון, העירייה התעלמה מפניותיה להסדרת הפעילות במקום במסגרת הסכם ההרשאה.

14.

ביחס למאזן הנוחות מוסיפה העמותה כי שיהוי מסוים בהפסקת פעילותה יאפשר בירור הוגן של פרטי האירוע וכן איתור של מקומות חלופיים שבהם ניתן יהיה לקיים את התפילות. כל זאת, מבלי שייגרם לעירייה ולציבור כל נזק.

15.

ביום 15.11.2015 הוריתי על הגשת תשובה לבקשה, וזו הוגשה ביום 18.11.2015.

16.

בתשובתה טוענת העירייה כי המבקשת לא פרשה את מלוא התמונה הנוגעת להחלטה שהתקבלה, כהווייתה. בעיקרו של דבר, העירייה הצביעה על שורה של תלונות קשות על התנהלות בעייתית של העמותה, כמו גם של המתפללים בשטח בית הספר, באופן שגרם לכאורה לתקלות ולקשיים. מבלי לפרט את הדברים כולם, די בכך שאציין כי הטענות התייחסו להימצאותם של מזון ומשקאות בבית הספר, הכנסת ציוד לשטח בית הספר ובעיות הנוגעות לפינויו משם, חריגה משעות הפעילות המותרות באופן שהביא לכך שהמתפללים שהו בבית הספר במקביל לשהותם של תלמידים ול"גרירת רגליים" בכל הנוגע להצעות שהועברו במהלך השנים להסדרת הפעילות במקום באמצעות הסכם הרשאה מסודר.

17.

בנוסף, העירייה הצביעה על כך שהפגיעה הנטענת בעמותה ובמתפללים היא מצומצמת בנסיבות העניין, בשים לב לכך שהיא מוגבלת לימי חול בלבד ולכך שאין הכרח שחופש הפולחן של המתפללים ימומש דווקא בבית הספר.

18.

לבסוף, העירייה מצביעה על כך שהמועד אשר נקבע לקיום דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי הוא קרוב – 13.12.2015.

דיון והכרעה

19.

לאחר שבחנתי את הדברים לא מצאתי שהתקיימו אמות המידה המצדיקות התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

20.

כידוע, בית משפט זה לא יתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו למשל: בר"ם 3447/13 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' הקרן לשיקום מחצבות , פסקה 6 (16.5.2013); בר"ם 4223/15 פרבמן נ' עיריית לוד , פסקה 11 (30.6.2015)). על אף הקושי המובן והטבעי הכרוך בפגיעה בשגרת יומם של חברי קהילת בית הכנסת, אינני סבורה כי במקרה דנן פגיעה זו עולה כדי נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

21.

בהקשר זה, יש לזכור כי פעילותו של בית הכנסת לא הופסקה באופן מלא, והוא מוסיף לפעול בימי שבת וחג. בנוסף, המועד שנקבע לדיון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי הוא קרוב ביותר, וטענותיה של העמותה יזכו לבירור ולליבון, באופן שאינו מחייב התערבות גם מן ההיבט של מניעת עוול.

22.

בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים בהתאם לאמות המידה הנוהגות בעניינים מסוג זה – תוך התייחסות לסיכויי העתירה ולמאזן הנוחות, וקיבל את החלטתו על סמך העובדות שהוצגו לו. בית המשפט המחוזי שקל את טענותיה של העמותה, אך גם את הטענות המשמעותיות שהוצגו מן העבר השני, ונוגעות לבטיחותם ולשלומם של הקטינים הרבים הפוקדים את בית הספר מדי יום. כאמור, בנסיבות העניין איני סבורה כי נפל בהחלטתו פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהתאם לאמות המידה הנוהגות.

23.

בשולי הדברים, ומבלי לנקוט כל עמדה לגופו של עניין, אוסיף כי יש להניח כי במסגרת הדיון בעתירה יתבהרו פרטים נוספים שטרם התבררו כל צורכם, למשל בכל הנוגע לאירועים שהתרחשו ולמגעים שהתנהלו מחודש יוני 2015 שבו "הוקפאה" הפסקת הפעילות של העמותה במקום ועד למועד שבו נשלח אליה המכתב המחודש בעניין הפסקת הפעילות במקום בחודש אוקטובר 2015. אולם, המסגרת המתאימה לבירור שאלות אלו אינה הבקשה דנן אלא ההליך העיקרי.

24.

בטרם סיום, אוסיף עוד כי ניתן להצטער על כך שעריכת תפילות הפכה להיות נושא למריבה ולמחלוקות. יש לקוות כי הצדדים יוכלו עדיין להגיע להבנות, ולו הבנות זמניות, וזאת מבלי להביע עמדה לגופם של דברים מן הצד המשפטי. התרשמותי שלי היא – מבלי לקבוע מסמרות – כי ככל שייעשו המאמצים הנדרשים על ידי הצדדים, פתרון זמני מעין זה אינו מעבר להישג יד.

25.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין – אין צו להוצאות.