פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
7786/12
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
סופר פארם ישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מנהל הארנונה של עיריית פתח תקוה
2. עיריית פתח תקווה
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.7.2012 בתיק עמ"נ 55879-03-11 שניתן על
ידי כבוד השופט מ' פינקלשטיין
בשם המבקשת:
עו"ד גליה גרימברג
החלטה
1.
בפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עמ"נ 55879-03-11, השופט מ' פינקלשטיין ). בית המשפט קמא דחה ערעור שהגישה המבקשת, חברת סופר פארם ישראל בע"מ (להלן: המבקשת ) על החלטה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית פתח תקווה (להלן: הוועדה ) בנושא שינוי סיווג נכס לצורך חיוב בארנונה.
2.
שטחו של אחד מסניפיה של המבקשת השוכן בפתח תקווה מחולק לשניים – שטח שבו שוכנת החנות ושטח אשר משמש לאחסון בלבד. בהתאמה לכך, המשיבים נהגו לחייב את המבקשת בארנונה על-פי תעריף מפוצל – חלק מהסניף חויב בתעריף ארנונה על-פי הסיווג "מסחר" וחלקו האחר חויב בתעריף ארנונה על-פי הסיווג "מחסנים". בשנת 2009 שינו המשיבים את סיווג החלק שחויב כ"מחסנים" ל"מסחר".
3.
על החלטה זו הגישה המבקשת ערר לוועדה. הוועדה דחתה את הערר ביום 20.1.2011, וקבעה כי הסיווג הנכון לשטח המצוי במחלוקת הוא "מסחר". הוועדה סברה כי חלק הנכס המצוי במחלוקת הוא חלק בלתי נפרד מהשטח העיקרי, ואינו עומד בפני עצמו – הוא משרת את הנכס והשימוש בו הכרחי למימוש תכליתו של הנכס.
4.
ערעורה של המבקשת בבית המשפט קמא התמקד בשתי טענות עיקריות. ראשית, טענה המבקשת כי שינוי הסיווג הוא שינוי בשיעור הארנונה בניגוד לדיני ההקפאה (היינו בניגוד לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992). שנית, לגופו של עניין, היא הוסיפה וטענה כי הסיווג המתאים לנכס הוא זה שמבחין בין שטח ה"מסחר" לשטח ה"מחסנים".
5.
בית המשפט קמא דחה את ערעורה של המבקשת. בית המשפט קמא לא נדרש לטענה העקרונית בדבר הניגוד לדיני ההקפאה, בקובעו שטענה זו לא היתה מדעיקרא בסמכותה של הוועדה, וממילא לא ניתן להעלותה גם בערעור, אלא במסגרת של עתירה מינהלית שתעסוק בכך. לגופו של עניין, קבע בית המשפט קמא כי פרשנותו של צו הארנונה מובילה למסקנה ששטח המשמש טובין המיועדים למכירה, כמו במקרה זה, עונה על הסיווג "מסחר". הוא אף הצביע על כך שתומכים בתוצאה זו גם המבחנים שנקבעו בפסיקה לפיצול סיווג נכס לצורכי ארנונה – שטח האחסון נחוץ לפעילות המסחרית השוטפת של המבקשת, נגיש לעובדים במלואו ורוב הסחורה המצויה בו מיועדת לממכר השוטף.
6.
בבקשה שבפני נטען כי היא מעלה שאלות עקרוניות אשר חורגות מעניינה של המבקשת. המבקשת ביקשה להצביע על שלושה טעמים עיקריים שבגינם ראוי לקבל את בקשתה. ראשית, היא הצביעה על קיומם של פסקי דין סותרים בשאלה הספציפית של הסיווג הראוי למחסנים כדוגמת זה של המבקשת (תוך הפנייה לעת"מ 45223-05-10 קשת-היפרטוי שותפות מוגבלת נ' עיריית פתח תקווה (לא פורסם, 30.6.2011) ועמ"נ 11948-02-10 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' עיריית פתח תקוווה (לא פורסם, 8.12.2011)). שנית, המבקשת טוענת שהמקרה הוא בעל היבט עקרוני מבחינת הניסיון לעקוף את דיני ההקפאה באמתלה של "תיקון טעות" גרידא. שלישית, המבקשת מוסיפה וטוענת כי הפרשנות שנתן בית המשפט קמא לסמכותה של הוועדה מעוררת שאלות עקרוניות, מבחינת נגישותם של נישומי ארנונה לסעד שיפוטי.
7.
דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות המצדיקות הענקתה של רשות ערעור, ולא כל שכן בהתחשב בהתפתחויות שחלו מאז הגשתה, כמפורט בהמשך.
8.
בכל הנוגע לשאלת סיווגו הנכון של הנכס, יש להקדים ולומר כי בית המשפט קמא הכריע בה על-פי המבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: בג"ץ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קריית אתא , פ"ד מו(1) 793, 816 (1992); ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם, 9.2.2003), בפסקה 9; בר"ם 9205/05 מנהל הארנונה עיריית טבריה נ' היפר שוק 1991 בע"מ (לא פורסם, 14.11.2006), בפסקה 6). על כן, יפה לענייננו במיוחד מדיניותו העקבית של בית משפט זה בכל הנוגע להענקת רשות ערעור במשורה בלבד בכל הנוגע למחלוקות שעניינן סיווג לצורכי ארנונה (ראו: בר"ם 10569/08 מילים שירותי כתיבה ותרגום בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב (24.3.2009), בפסקה 12; בר"ם 1295/12 נורקייט בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (לא פורסם, 12.3.2012), בפסקה 7; בר"ם 3617/12 רכבת ישראל בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה האזורית חוף הכרמל (לא פורסם, 16.7.2012), בפסקה 5).
9.
מכל מקום, שתי השאלות הראשונות התייתרו למעשה לנוכח פסק דינו של בית משפט זה בעע"ם 6626/11 עיריית פתח תקווה נ' קשת היפרטוי ש.מ (לא פורסם, 31.10.2012) (להלן: עניין קשת היפרטוי ), שניתן לאחר הגשת הבקשה. בנסיבות אותו מקרה, נדון ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים (במסגרת עתירה מינהלית) שנסב על שינוי סיווג של נכסים מסיווג כ"מחסנים" לסיווג של "עסקים ומסחר" בעיר פתח תקווה, לאחר שנים רבות שבהן נהג הסיווג הקודם. הנשיא א' גרוניס אישר את הסיווג לגופו, וקבע, בהסכמתם של השופטים ע' פולגמן ונ' סולברג , כי יש לראות בשינוי משום תיקון טעות, וכי "אין מטרתם של דיני ההקפאה להנציח או להקפיא טעויות של הרשויות המקומיות" ( שם , בפסקה 3). משכך, אין עוד הצדקה לדון גם בסוגיה של היקף סמכותה של הוועדה, בנסיבות שבהן הדיון לא יועיל למבקשת עצמה (לאחר שטענותיה לגופן נותרו כעת ללא יסוד, לאור פסק הדין בעניין קשת היפרטוי ).
10.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בכסלו התשע"ג (11.12.2012).
ש ו פ ט ת