בר"מ 7987/05 טניה סטוימנובה נ. משרד הפנים

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופטת ב' זיו ) מיום 17.8.05, אשר דחה את ערעורה של המבקשת על החלטות בית הדין לביקורת משמורת שוהים בלתי חוקיים (להלן: בית הדין ) מיום 12.7.05 ומיום 14.7.05.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, משום שהבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. שנית, וזה העיקר, אף לגופו של עניין לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. בפסק דינו בחן בית המשפט קמא האם מתקיימות נסיבות אשר על פי הדין מצדיקות את שחרורה של המבקשת בערובה והשיב לשאלה זו בשלילה. ואכן, בנסיבות העניין אין לראות את המבקשת כמי ששהייתה הבלתי חוקית יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב. אף אם נכונות טענותיה של המבקשת כי עזבה את מעסיקתה החוקית בשל התנכלות מצד בני משפחתה אשר כללה את נטילת דרכונה ואת השלכתה לרחוב, הרי שהמבקשת לא פעלה באופן מיידי להסדרת מעמדה, אלא הוסיפה לשהות בישראל משך שנתיים שלא כדין ולעבוד בלא היתר. אף משנדחתה בקשתה להסדרת מעמדה במסגרת עבודתה אצל מעסיקתה השנייה, הוסיפה המבקשת לעשות דין לעצמה והמשיכה בעבודתה, תוך שהיא מודעת לכך ששהייתה הינה בלתי חוקית. זאת ועוד, בנסיבות העניין קיים חשש כי המבקשת לא תצא מן הארץ במועד וכי לא ניתן יהיה לאתרה, וזאת על אף הצהרתה כי משפחת מעסיקתה השנייה מוכנה לשכנה אצלה.

כמו כן, אין לקבל את טענת המבקשת כי עצם מתן צו הביניים בעתירתה, האוסר על הרחקתה מן הארץ, מצדיק את שחרורה ממשמורת. ככל שיחול במהלך בירור העתירה - שהתעכב עד כה בשל אי הסדרת תשלום האגרה - שינוי נסיבות שיהיה בו כדי ליתר את המשך החזקתה של המבקשת במשמורת, הרי שיהיה עליה לשוב ולהביא את העניין בפני בית הדין.

אשר לטענות שהעלתה המבקשת באשר לעריכת הדיון בבית הדין בשפה הרוסית בעוד שהיא עצמה דוברת בולגרית, לא מצאתי לנכון להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא, אשר התרשם שהמבקשת הבינה את תוכן הדברים. בנסיבות אלה, ומשעמדו טענות המבקשת לבירור מקיף הן בפני בית הדין והן בפני בית המשפט קמא, אין בטענה האמורה בדבר השפה בה נערך הדיון כדי להצדיק התערבות בהחלטות בית הדין ובית המשפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.