בר"מ 8027/03 א.נוימן תכנון והנדסה בע'מ נ. איגוד ערים דרום השרון מזרחי לבי

בפניי בקשת רשות ערעור כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט י' זפט ) שבה נדחתה בקשה למתן צו ביניים אשר ידחה את המועד להגשת הצעות למכרז, אותו פרסמה המשיבה 1, עד להכרעה בעתירה.

המשיבה 1 פרסמה מכרז לביצוע קו הולכה לביוב מתחנת שאיבה אזורית נחל אלכסנדר למט"ש דרום שרון מזרחי. על-פי תנאי המכרז, על הצינורות המסופקים להיות מפוליאסטר משוריין בסיבי זכוכית המתאים לת"י 1892 לחלקיו (חלקים 1 עד 4), תוצרת חברת פיברטק או שווה ערך. על כל צינור להיות בעל תו תקן ישראלי ביום הגשת המכרז וכן להיות מסומן בהתאם. המכרז פורסם ביולי 2003 והמועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 18.8.03. המבקשת הנה ספקית של צינורות המיוצרים, בין היתר, במפעל בתורכיה. ביום 15.8.03 הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובה בקשה לקבל צו ביניים ארעי, הדוחה את מועד הגשת ההצעות למכרז עד להכרעה בעתירה. בעתירה נטען כי חברת פיברטק היא היחידה בעלת תו תקן ישראלי כנדרש במכרז. התנאי האמור מחייב, לפיכך, את המציעים להציע צינורות מתוצרת פיברטק בלבד. כפי שנטען, מצב זה פוגע בתחרות ההוגנת במכרז לעניין הצינורות, ויוצר תנאים המצמצמים את חוג ספקי הצינורות כמו גם את חוג המשתתפים במכרז. זאת, מאחר שכלל המציעים במכרז תלויים ביצרן צינורות אחד המאושר על-ידי עורך המכרז. עוד טענה המבקשת כי המשיבות יכולות היו להשיג את התכלית של קבלת צינורות בטיב ובאיכות התואמים את תו התקן 1892, מבלי לקבוע תנאים המצמצמים את חוג המציעים והפוגעים על-ידי כך בתחרות. לגישתה, התנאי המחייב קיומו של תו תקן ישראלי פוגע בחופש העיסוק של ספקי הצינורות, הוא אינו מידתי ואינו נועד לתכלית ראויה. לטענת המבקשת, אי מתן צו ביניים יגרום לה נזק בלתי הפיך, בעוד שלמשיבות לא ייגרם כל נזק אם ידחה המועד בזמן מה, לנוכח העובדה שהמכרז נמשך למעלה משנה.

בית המשפט קמא (השופטת ש' גדות ), סרב לתת צו ביניים במעמד צד אחד ולפיכך העביר את הבקשה לצו ביניים לתגובת המשיבים תוך חמישה ימים מיום 15.5.03. מכיוון שהעתירה המנהלית הופנתה כנגד תנאי המכרז, והסעד המבוקש בצו הביניים הוא דחיית המועד האחרון להגשת הצעות למכרז הקבוע ביום 18.8.03, פנתה המבקשת בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה. ביום 17.8.03 ניתנה על-ידי החלטה לפיה יינתן צו ביניים הדוחה את המועד להגשת הצעות למכרז עד למתן הכרעה בבקשה לצו ביניים בבית המשפט קמא. ביום 2.9.03, לאחר קבלת תגובות הצדדים, דחה בית המשפט קמא (השופט י' זפט ) את הבקשה לצו ביניים. בהחלטתו קבע, בין היתר, כי הסתמכות המשיבה 1 על תו תקן ישראלי 1892 להבטחת איכות הצינור הנדרשת נראית לכאורה סבירה ואין מקום להתערב בה. הסתמכות זו, כך נימק, מבטיחה אמת מידה אחידה לבחינת איכות הצינורות המוצעים במסגרת המכרז, מצמצמת את העלויות והסיכונים הכרוכים בבדיקה פרטנית של כל אחד מסוגי הצינורות המוצעים, ומבטיחה את השוויון בבדיקה בין המציעים. השופט אף בחן את הצעת המבקשת, לפיה יש לקבוע תנאי המאפשר שימוש בצנרת תואמת תו התקן, כאשר התאמת הצינורות לתקן הישראלי תיבדק אך במועד ביצוע העבודות במכרז. הוא מצא כי ההצעה האמורה מעמידה את המבקשת 1 בפני סיכון שהעבודות נשוא המכרז לא יבוצעו, ולמצער לא יבוצעו במועד, כתוצאה מאי התאמה לדרישות האיכות שנקבעו במכרז. כמו כן ציין בית המשפט קמא כי המבקשת הייתה מודעת לאופן בדיקת איכות הצינור כבר בשנת 2002, כך שהיה סיפק בידה לפעול לקבלת האישורים המתאימים מבעוד מועד. זאת ועוד, העיר השופט, כי ישנו פגם בכך שהמערערת ביקשה לעכב פתיחת המכרז כולו, אף-על-פי שהעניין המיוחד לה התמצה בבקשת סעד למבנה אחד מכלל המכרז. נוכח כל זאת, קבע בית המשפט קמא כי ב"מאזן הנוחות" נוטה הכף נגד דחיית הליכי המכרז. הנזק הבלתי הפיך לו טוענת המבקשת לא פורט, ואין כל וודאות לכך שהצינורות המיוצרים על-ידה עומדים או יעמדו בעתיד בדרישות שיציב מכרז מתוקן. לעומת זאת, קבע השופט, אין כל ספק באשר לנזק שיגרם למשיבה 1, ליתר המציעים ולסביבה - כתוצאה מהזרמת שפכי הביוב לוואדי סמוך - באם יעוכבו הליכי המכרז.

בבקשת רשות הערעור שלפניי, חוזרת המבקשת וטוענת כי ביטול צו הביניים משמעותו מניעת השתתפותה במסגרת המכרז וצמצום התחרות בו, עד לכדי השתתפותה של חברה אחת, היא חברת פיברטק. לגישתה, הדבר יגרום לה נזק בלתי הפיך וישאירה ללא יכולת לקבל כל סעד, גם אם תתקבל עתירתה. זאת, מאחר ולא יהיה בידה להוכיח כי אלמלא נמנעה השתתפותה, הייתה יכולה לזכות במסגרת אספקת הצינורות במכרז. בבקשתה חוזרת ומציעה המבקשת שינוי נוסח התנאי במכרז כך שידרוש צנרת המתאימה

לדרישת התקן ולא צנרת בעלת תו תקן.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שלפני, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. השיקול המכריע בנסיבות העניין הנו "מאזן הנוחות". צדק שופט בית המשפט קמא בקבעו כי עיכוב נוסף של המכרז יגרום נזק רב למשיבה 1, בעלת המכרז, ליתר המציעים במכרז ואף לסביבה. הדחיפות בקיום המכרז והנזק הצפוי מעיכובו, מחייב הימנעות מהמשך עיכוב הליכי המכרז למרות הפגיעה הנטענת במבקשת. לגופה של העתירה ולמעלה מן הצורך אוסיף כי מהחומר שהונח לפני עולה כי המבקשת אכן התקשרה עם מכון התקנים הישראלי לצורך ביצוע בדיקות התאמה של הצינורות המוצעים לתקן הישראלי 1892, וניתנה לה השהות להמציא למשיבה 1 את אישור ההתאמה לדרישות התקן הישראלי. אולם, התברר כי הבדיקות שהזמינה היו חלקיות בלבד ומטעם זה לא נבדקו כל סעיפי התקן 1892. לפיכך, גם האישורים בדבר ההתאמה לתקן היו חלקיים ולא ענו על דרישות המכרז.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.