בר"מ 8050/08 עמיהוד רמות נ. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה

1.

עניינה של בקשת רשות הערעור שלפני הוא במניעת דיון העתיד להתקיים מחר בפני מליאת הוועדה המחוזית כאמור בסעיף 11ד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 בתכנית שהגישו המבקשים. הבקשה היא כי לא יתקיים שום דיון בפני הוועדה המחוזית עד לסיום הדיון בעתירה המינהלית שהגישו המבקשים נגד הוועדה המקומית. עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד של עיכוב הדיון הקבוע. כן התבקש בית המשפט להורות על זימון היזם, בא כוחו ועורכי הבקשה לדיון במליאת הוועדה המחוזית ולאפשר את השתתפותם בדיון.

2.

עיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו לה ולא ראיתי יסוד להתערב בהחלטות בית המשפט לעניינים מינהליים (החלטת השופט סוקול מיום 7.9.2008 והחלטת השופט גינת מיום 21.9.2008). חששם של המבקשים הוא כי אם יתקיים דיון בפני מליאת הוועדה המחוזית הדיון בטענות שונות שהעלו נגד הוועדה המקומית ואחרים יתייתר. אכן בסיפא להחלטתו של כבוד השופט סוקול צויין "מוצע לעותרים לשקול, האם ניתן להסתפק בדיון ובעתירה כנגד החלטת הוועדה המחוזית כפי שניתנה וכפי שתוכרע בבקשה לדיון חוזר, ללא צורך בדיון בנוגע להחלטת הוועדה המקומית, אשר גם אם נפלו בה פגמים ייתכן והדיון בעניינים אלה התייתר".

מוכנה אני לצאת מן ההנחה כי אכן החלטה של הוועדה המחוזית אותה מבקשים למנוע תייתר טענות שונות שהועלו בעתירה המינהלית, אך איני רואה כל פסול בכך. אם הדיון אכן מתייתר כתוצאה מן הדיון בוועדה המחוזית חבל להעסיק בעניין את בית המשפט לענינים מינהליים; אם הדיון לא יתייתר ממילא טענות המבקשים שמורות להם. אין הצדקה "להקפיא" מצב דברים רק כדי שלא ישללו מהמבקשים יתרונות שאולי מצויים בידיהם ברגע זה. איני מחווה כמובן כל דיעה באשר לטענות המבקשים לגופם.

3.

אוסיף כי אם טענות המבקשים נגד התנהלות הוועדה המקומית אכן יתייתרו במסגרת העתירה, זכותם כמובן תהיה להעלות טענותיהם בדרך אחרת כגון באמצעות הגשת תלונה מתאימה, אך אין הצדקה להעסיק את בית המשפט בשאלות שהתייתרו. למען הסר ספק אומר כי איני מחווה כל דיעה בשאלה האם אכן לאחר החלטת הוועדה המחוזית יתייתרו הטענות כאמור.

4.

אשר לבקשה להורות על זימון היזם, בא כוחו ועורכי הבקשה לדיון במליאת הוועדה – ככל שהדברים עולים מהמסמכים שצורפו לבקשה – הנושא לא עלה בבית המשפט לענינים מינהליים. מכאן שלא ניתן להעלותו בבקשת רשות ערעור. מכל מקום, המבקשים רשאים לפנות בעניין בבקשה מתאימה לוועדה המחוזית, ואם לא יינתן להם מבוקשם טענותיהם בעניין שמורות להם.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית וממילא נדחית הבקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד. משלא נתבקשה תגובה אין צו הוצאות.