בר"מ 8083-23 בר"מ 8083-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 8.11.2023 (עת"ם 65148-08-23, השופט א' יקואל). החלטה זו חזרה ודחתה בקשה להאריך את תוקפו של סעד זמני שניתן בעניין אי-הרחקת המבקשים מישראל.

2.מקורה של הבקשה דנן בעתירה מינהלית שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי ביום 29.8.2023. בעתירה טענו המבקשים, כי הם נמלטו לשטחי ישראל בשל חשש לחייהם על רקע שיתוף פעולה נטען עם גורמי ביטחון ישראלים. בד בבד עם הגשת העתירה הגישו המבקשים גם בקשה למתן צו ביניים לפיו הם לא יורחקו משטחי ישראל עד להכרעה בעתירה.

3.ביום 29.8.2023 בית המשפט המחוזי הורה על מתן צו ארעי לפיו המבקשים לא יורחקו משטחי ישראל עד למתן החלטה אחרת. כמו כן, בית המשפט המחוזי הורה למשיבים להגיש תגובה לבקשה למתן צו ביניים.

4.ביום 28.9.2023 הגישו המשיבים תגובה לבקשה למתן צו ביניים ובקשה לסילוק העתירה על הסף, בין היתר, בשל אי מיצוי הליכים. המשיבים ציינו כי בהתאם לתיעוד הקיים אצלם (והעתק ממנו אף צורף) המבקשים לא פנו למשיבים, דהיינו גורמי תיאום פעולות הממשלה בשטחים, עובר להגשת העתירה.

5.בהמשך לכך טען בא-כוח העותרים כי פנה לוועדת המאוימים אך לא קיבל מענה לפנייתו. ביום 9.10.2023 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת העתירה, בציינו כי טענותיהם של המבקשים שמורות לעתירה עתידית שיגישו, ככל שיהיה בכך צורך, לאחר מיצוי הליכים מתאים. בית המשפט המחוזי קבע כי על העותרים להמציא את המסמכים הרלוונטיים לוועדת המאוימים במסירה אישית. עוד הורה בית המשפט המחוזי כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו למשך עשרה ימים נוספים, על מנת לאפשר להם לעשות כן.

6.מבלי לפרט יצוין כי בהמשך לכך, בא-כוח העותרים חזר ופנה מספר פעמים לבית המשפט בבקשה להאריך את הצו הארעי, וזאת מאחר שלטענתו פניותיו באמצעות דואר אלקטרוני למשיבים לא נקלטו. בית המשפט המחוזי נענה לבקשות להארכת הצו כשהוא מורה למבקשים לפנות לוועדת המאוימים במסירה אישית.

7.בתגובת המשיבים מיום 6.11.2023 צוין כי טרם התקבלה פניה מבא כוח העותרים. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי למבקשים, פעם נוספת, לפנות לוועדת המאוימים במסירה אישית.

8.ביום 8.11.2023 חזר ופנה בא-כוח המבקשים בבקשה להארכה נוספת של הצו הארעי בטענה ששיטת הפנייה למשיבים היא באמצעות דואר אלקטרוני בלבד. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו בציינו כי לא חל כל שינוי בנסיבות בתיק.

9.הבקשה שבפני נסבה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשים חוזרים על טענתם כי הם מאוימים, ועל כן לגישתם מאזן הנוחות נוטה לטובתם.

10.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים שצורפו לה מצאתי כי דינה להידחות, מבלי להידרש לתשובה. כפי שהובהר על-ידי בית המשפט המחוזי, על המבקשים להעביר את פנייתם לקבלת היתר שהייה בישראל לוועדת המאוימים במסירה אישית (ובכלל זאת בקשה לקבלת היתר שהייה זמני עד שתתקבל החלטה בעניינם) (ראו: בר"ם 4662/21 פלונית נ' מתאם הפעולות בשטחים ועדת מאוימים, פסקה 10 (22.7.2021)). יודגש כי על המבקשים למצות אפשרות זו בטרם נקיטת הליכים משפטיים. טענותיהם של המבקשים בעתירה, כמו גם בפני ועדת המאוימים, שמורות להם ואין בהחלטתי זו כדי לנקוט עמדה לגוף הדברים.

11.סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית. לפנים משורת הדין, ניתנת למבקשים שהות קצרה לצורך פניה כמפורט לעיל. על כן אני מורה כי לא יינקטו נגדם הליכי אכיפה עד ליום 13.11.2023. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.