בר"מ 8098/18 פלוני נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים

1.

בית הדין לעררים שדן בעררו של המבקש על דחיית בקשתו למקלט החזיר את עניינו של המבקש למשיבה לבחינה מחודשת של טענותיו. בית הדין לא ראה לשחרר את המבקש ממשמורת. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) דחה ביום 21.10.2018 את ערעור המבקש בעניין שחרורו. הוסף כי מצופה שהמשיבה תכריע בבקשת המקלט עד ליום 2.1.2019, וכי לאחר מכן יהיה ניתן לקיים דיון מחודש בהצדקה להחזקת המבקש במשמורת.

2.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי תקופת שהייתו במשמורת ארוכה מהראוי. הוא מציין כי משמורת מותרת רק כדי להבטיח הרחקה מישראל, אולם כעת אין מתקיים נגדו הליך הרחקה. הוא מוסיף כי למד לא לפעול עוד כבעבר, כי למשיבה חלק ניכר בהשארתו במשמורת, וכי נסיבותיו האישיות השתנו: אשתו קיבלה רישיון ישיבה בישראל, ובתם השנייה נולדה.

3.

ביום 18.11.2018 ביקשתי את תגובת המשיבה. בתגובתה טוענת המשיבה כי הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית שמצדיקה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטה של בית הדין לעררים . עוד נטען כי המבקש יכול להביא את עניינו לבחינה בבית הדין לביקורת משמורת בכל עת, וכי בית הדין מקיים ביקורת עיתית מדי 30 ימים. המשיבה מוסיפה כי בינתיים נערכו דיונים כאלו בעניינו של המבקש, לאחרונה ביום 8.11.2018, ובית הדין אישר להמשיך את ההחזקה במשמורת. עוד צוין כי המשיבה פועלת להשלים את שנדרש ממנה, אך חלק מהבדיקות דורשות לקבל מהמבקש מסמכים נוספים – והוא קיבל, לבקשתו, ארכה להגשתם עד ליום 16.12.2018.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובנספחיהן, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אמת המידה החלה על בקשות רשות לערער מן הסוג שלפניי היא אמת מידה מצמצמת, הגם שבמקרים מסוימים – ובהתחשב באופי המאטריה – רשות כאמור עשויה להינתן אף בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ( בר"ם 3412/17 הרננדס נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים , פסקה 6 (24.10.2017)). הבקשה שלפניי אינה נמנית עם מקרים אלה. הערכאות הקודמות קבעו כי בעניינו של המבקש קיים חשש ששחרורו יסכל את האפשרות להוציאו מהארץ אם בקשתו תידחה. הטיפול בבקשה תלוי, בין היתר, בהמצאת מסמכים מאת המבקש, והוא ביקש לדחות את הגשתם עד לאמצע חודש דצמבר. לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי נערכה ביקורת עיתית בדבר המשך החזקת המבקש במשמורת, והוא לא העלה בדיון טענות בדבר התמשכותה. בנסיבות אלה מצאתי כי בנקודת הזמן הנוכחית אין עילה לתת למבקש רשות לערער בגלגול שלישי, בלי לקבוע מסמרות לגופן של ההחלטות. עם זאת אבהיר, בפרט בהינתן המשמורת הממושכת, כי כבר כעת המבקש רשאי להעלות – בין בביקורת עיתית, בין בבקשה עצמאית – טענות בדבר ההצדקה להמשך החזקתו במשמורת.

כפוף להבהרה אחרונה זו הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.