פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
8199/07
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
איתן עוזר חקלאות ושיווק בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד התעשייה והמסחר הממונה על יחידת
הסמך
לטיפול בעובדים זרים
2. משרד החקלאות מחוז מרכז
3. משטרת ההגירה
4. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו
ב-עת"מ 2141/07
בשם המבקשת:
עו"ד עוזר דקל-דוד
החלטה
1.
המבקשת הגישה ביום 30.9.2007 עתירה ועמה בקשה לצו ארעי וצו ביניים בה נתבקש בית המשפט לקבוע כי החלטת המשיב 1 לא תיכנס לתוקף עד להכרעה בעתירה. החלטת המשיב 1 הפחיתה את מספר העובדים הזרים שרשאית המבקשת להעסיק בענף החקלאות מ- 11 ל- 9. כמו כן נקבע בהחלטה כי על המבקשת "לפנות למשרד הפנים, תוך 7 ימים, לשם הסדרת העברת העובדים הזרים". תאריך החלטת המשיב 1 הוא 17.9.2007 אך העותרת טוענת כי קיבלה את ההחלטה אך ביום 24.9.2007.
2.
בית המשפט (כבוד השופט ש' ברוך) דחה את הבקשה לצו ארעי במעמד צד אחד וקבע כי "המבקשת לא מיהרה לפנות לבית המשפט והפער בין המכסות אינו דרמטי, כך שאיני רואה לנכון להעתר לבקשה במעמד צד אחד. תגובה תוגש עד 10.10.07".
3.
על החלטה זו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפני וביקשה לקבלה במעמד צד אחד. המבקשת טוענת כי טעה בית המשפט כאשר קבע כי "המבקשת לא מיהרה לפנות לבית המשפט" מן הטעם שעתירתה הוגשה 6 ימים לאחר קבלת החלטת המשיב 1 כאשר רוב הימים הם ימי פגרה וביניהם גם סוף שבוע. כמו כן טענה כי טעה בית המשפט כאשר קבע כי "הפער בין המכסות אינו דרמטי" שהרי מדובר ב- 18% מכח האדם בהיתר. המבקשת הוסיפה וטענה כי יגרמו לה נזקים "חמורים ביותר ואף בלתי הפיכים" אם לא יינתן לה צו ארעי במעמד צד אחד. כך למשל טענה כי שוטרי משטרת ההגירה יכולים לעצור את בעלי המבקשת או את מי מהעובדים וכי אם תיפעל על פי החלטת המשיב 1 לא תוכל לאחר מכן להחזיר המצב לקדמותו. כמו כן טענה בהקשר זה כי יגרם לה נזק כלכלי עצום מאחר שנמצאים אנו "בתקופה הכי עמוסה של עונת הגידול".
4.
דין הבקשה להדחות. הכלל הוא שדיונים יש לקיים במעמד שני הצדדים. החלטה במעמד צד אחד היא החריג. כל שקבע בית המשפט הוא שאין מקום להיעתר לבקשה במעמד צד אחד וכן נקבעו על ידו מועדים קצרים למתן תגובה. בכך אין מקום להתערב. כפי שקבעתי בפרשה אחרת: "דין הבקשה להידחות וזאת מבלי לקבל את תגובת המשיבות. סדר הזמנים שנקבע בהחלטת בית המשפט קמא אינו מצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה. לא שוכנעתי כי החלטה מקדמית זו במסגרת הבקשה לצו ביניים תביא למצב דברים העלול לגרום למבקשת נזק בלתי הפיך" (בר"ם 4183/07 רפיד ויז'ן בע"מ נ' עיריית רמת השרון , פסקה 4 (טרם פורסם, 13.5.2007)). באותה פרשה בקשת רשות הערעור הוגשה על החלטה לפיה "תשובת המשיבות תוגש בתוך 10 ימים" וכמו שם גם בענייננו לא שוכנעתי כי במסגרת המועדים הקצרים שקבע בית המשפט למתן תגובה יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך המצדיק בעת הזו מתן רשות ערעור.
5.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ט תשרי, תשס"ח (1.10.2007).
ש ו פ ט ת