פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
83/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
נציגות הדיירים ברחובות דוד ילין ואח'
נ ג ד
המשיבות:
1.
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב
3. עיריית תל אביב
4. מדינת ישראל – משרד החינוך
5. מדינת ישראל – מנהל התכנון
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ד"ר ק'
ורדי) בעת"ם 1917-01-17 מיום 1.1.2017
בשם המבקשים:
עו"ד שחר הררי; עו"ד עודד פלג; עו"ד אור
קוטלר
החלטה
הבקשה שלפניי נסובה על החלטה שלא ליתן צו ארעי במעמד צד אחד המונע מהמשיבות 3-2 לבצע פעולות במגרש בית הספר "מוזיר" בגוש 6213 בפינת הרחובות דוד ילין ומוזר בתל אביב-יפו (להלן: בית הספר
ו המגרש ).
1.
ביום 18.7.2016 פורסמה התכנית הרלוונטית למגרש נושא הבקשה דנן (להלן: התכנית ). כנטען בבקשה, ביום 22.11.2016 ערכה עיריית תל אביב-יפו (היא המשיבה 3; להלן: העירייה ) כנס לדיירי השכונה המתגוררים בסמיכות למגרש, שבמסגרתו הוצגה להם כוונת העירייה להקים במגרש בית ספר, שיאוכלס בחודש ספטמבר שנת 2018. לטענת המבקשים, בכינוס האמור נמנעה העירייה מהצגת פרטים חשובים על אודות כוונתה להקמת בית הספר ובהם העובדה שביום 14.11.2016 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב (המשיבה 2 לפניי) להוציא היתר בניה לבית הספר (להלן: ההיתר ). כעולה מהחומר שהובא לעיוני, זה אכן הוצא ביום 14.12.2016. בסמוך לכך, כטענת המבקשים, החלה העירייה בביצוע עבודות במגרש ובכללן "סגירת המגרש לחניית 120 כלי רכב של תושבי השכונה" וביצוע פעולות בניגוד להיתר לשימוש חורג שהוצא לשירות הפסיכולוגי של העירייה, הפועל במגרש.
2.
על רקע זה הגישו המבקשים עתירה נגד חוקיות התכנית וההיתר, שבצידה הגישו בקשה ליתן צו ארעי במעמד צד אחד ולמתן סעד ביניים. ביום 1.1.2017 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ד"ר ק' ורדי ) את בקשת המבקשים ליתן צו כאמור, משנקבע כי "התכנית הנתקפת הינה מיולי 2016 [...] כבר ב-22/11/16 התקיים מפגש לגבי הוצאת ההיתר שהוצא ביום 14/12/16, מה גם שלא מדובר בעבודות המסתיימות בן לילה (הקמת בית ספר)".
3.
מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגישו המבקשים בקשה ליתן צו ארעי לעצירת העבודות במגרש. לדברי המבקשים שגה בית המשפט לעניינים מינהליים כשדחה את בקשתם, שכן מתקיימים בעניינם הטעמים ליתן צו כאמור: סיכויי העתירה שהגישו טובים נוכח הפגמים הרבים שנפלו באישור התכנית והיתר הבניה. בתמצית, טענתם המרכזית של המבקשים היא שלא ניתן היה להוציא את ההיתר מקום שבו התכנית נושא הבקשה אינה מפורטת דיה ואינה מחילה הוראות פרטניות ביחס למגרש, להיקפי הבניה, לכניסות, למקומות החניה וכיוצא באלה. נוסף על כך נטען כי נפלו פגמים חמורים בפרסום התכנית, המחייבים גם הם את ביטולה. אשר למאזן הנוחות, נטען כי זה מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה כדי למנוע מהעירייה ל"קבוע עובדות" בשטח, באופן שיסכל את מימוש הסעדים שלהם עותרים המבקשים בעתירתם.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, ככלל אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות שעניינן סעדים זמניים (בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "מבוא העמקים" , פסקה 11 (18.11.2015)). לא מצאתי כי יש מקום לחרוג מהכלל האמור במסגרת הבקשה דנן, שכן היא אינה עומדת באמת המידה הנקוטה אשר למתן סעדים זמניים ( בר"ם 7379/14 בר נ' עיריית תל אביב יפו , פסקה 6 (26.11.2014) ). בית המשפט לא הכריע סופית בבקשה למתן צו ביניים, כי אם ראה לבקש את תגובת המשיבות עד ליום 9.1.2017. לא מצאתי כי בפרק הזמן המוגבל שניתן להגשת תגובת המשיבות יש חשש לצעדים בלתי הפיכים במידה המצדיקה מתו צו ארעי במעמד צד אחד. מה גם שהתכנית פורסמה למתן תוקף בחודש יולי 2016, וכעולה מן החומר שהובא לעיוני, המבקשים נמנעו מנקיטת הליכים בעניינה עד להגשת העתירה. ממילא לא מצאתי כי המשך ביצוע העבודות בעת הנוכחית עלול לייתר את עתירתם של המבקשים. נראה אפוא כי הבקשה על פניה אינה מגלה עילה למתן רשות לערער כמבוקש.
הבקשה נדחית אפוא ומאליה מתייתרת הבקשה ליתן צו ארעי. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' בטבת התשע"ז (3.1.2017).
ש
ו פ ט