בר"מ 8398-22 בר"מ 8398-22

1.כעולה מהחומרים שלפניי, המבקש הוא דר רחוב אשר סובל לפי חוות דעת ממצב פסיכוטי כרוני. בשנת 2016 מונה המשיב 3, המרכז הישראלי לאפוטרופסות (להלן: המרכז), כאפוטרופוס לגופו ולרכושו של המבקש. נגד המבקש התנהלו הליכים שונים שעניינם בחובות שכנטען צבר בקשר לדירה שבבעלותו בתחום עיריית כפר סבא, היא המשיבה 1. במסגרת זאת מונתה המשיבה 2 ביום 9.6.2022 כאפוטרופא לדין של המבקש, שתייצגו בהליכי חדלות פירעון וכן תפעל לצמצום חובותיו. ביום 4.7.2022 הגיש המבקש באופן עצמאי עתירה מינהלית שבגדרה ביקש, בין היתר, "למחוק מספריה את החוב כביכול [שהמשיבה 1 – ע' פ'] טוענת [שהמבקש – ע' פ'] חייב לה" (עמ' 1 לעתירה). לצד זאת ביקש כי ימונה לו אפוטרופוס לדין, אך התנגד למינויה של המשיבה 2 לתפקיד. ביום 3.11.2022 הגיש המרכז תגובה לבקשתו שבה הציע למנות את המשיבה 2 לאפוטרופא לדין של המבקש על אף התנגדותו, וזאת על מנת שתוכל לרכז את הטיפול בכלל ענייניו המשפטיים.

2.ביום 9.11.2022 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא א' כהן) את הבקשה ומינה את המשיבה 2 לאפוטרופא לדין של המבקש. בהחלטתו ציין בית המשפט כי התנגדותו של המבקש למינויה של המשיבה 2 מבוססת בעיקרה על כך שעמדתה המשפטית לא תואמת את עמדתו, ואולם אין בכך כדי להצדיק מינוי אפוטרופוס חדש, בפרט כאשר המשיבה 2 מונתה לתפקידה לפני חודשים ספורים. בנפרד מטעמים אלה, הוסיף בית המשפט כי "החשדנות וחוסר האמון של [המבקש – ע' פ'] בבעלי תפקיד יכול לנבוע ממחלתו אך אין בכך להצדיק למנות בעל תפקיד חדש" (סעיף 8 להחלטה).

3.מכאן הבקשה שלפניי, שלצדה הגיש המבקש גם בקשה להוספת ראיות. בעיקרם של דברים, טוען המבקש כי יש לבטל את החלטת בית המשפט או לחלופין "לפטר את [המשיבה 2 – ע' פ'] מכוח חוק הכשרות". לטענתו, בית המשפט כופה עליו לקבל את שירותי המשיבה 2 למרות התנגדותו וחרף העובדה שיחסי עורך דין-לקוח מחייבים אמון בין הצדדים. לטענתו, מצב הדברים פוגע בזכותו להליך הוגן. כן טוען המבקש ששגה בית המשפט בכך שייחס את חוסר האמון שלו כלפי המשיבה 2 למצבו הנפשי.

4.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. עסקינן בבקשת רשות לערער על "החלטה אחרת" של בית המשפט לעניינים מינהליים. סעיף 12(ב) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים) קובע רשימה סגורה של "החלטות אחרות" עליהן ניתן להשיג בדרך של הגשת בקשת רשות לערער לפני בית משפט זה סמוך לאחר הינתנן באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. על החלטה שאינה מנויה בסעיף זה לא ניתן להשיג אלא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי (ראו: בר"ם 7070/22 לביא (ב.י.) הנדסה ובניין בע"מ נ' מנהל הארנונה מועצה מקומית אזור, פסקה 4 (23.11.2022); בר"ם 2190/20 G&B Packing Co נ'Serra International, Inc , פסקה 9 (25.10.2020). החלטה על מינוי אפוטרופוס לדין אינה מנויה ברשימה זו, ומשכך – דינה להידחות על הסף (בר"ם 4717/14 גלילות מחזור פסולת בע"מ נ' עיריית רמת השרון, פסקה 22 (4.11.2014)).

ניתן אכן להבין את הטענה כי בהיעדר חוות דעת מקצועית מתאימה – אין מקום לייחס את עמדותיו של בעל דין למצבו הנפשי. ואולם, בשים לב לאמור לעיל בדבר הוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים וכן מאחר שטעם זה לא ניצב במוקד החלטתו של בית המשפט כמפורט לעיל, הבקשה דנן אינה האכסניה המתאימה לדיון בטענה זו.

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה להוספת ראיות. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.