בר"מ 8463/21 ארנון עציון נ. משרד התחבורה רשות הרישוי

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 1.12.2021 (עת"ם 993-12-21, השופטת ע' אבמן-מולר ) שדחה את בקשתו של המבקש לצו ביניים, שהוגשה בצדה של עתירה מינהלית.

2.

המבקש, יליד 1943, הוא אדם עם מוגבלות מוטורית המתנייד בעזרת כסא גלגלים. ביום 11.5.2021 המבקש חש ברע והופנה לבדיקה רפואית אצל ד"ר אירנה אלכסנדרוביץ', רופאה גריאטרית (להלן:

ד"ר אלכסנדרוביץ' ). בתום הבדיקה שלחה ד"ר אלכסנדרוביץ' הודעה לפי סעיף 12ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] אל המשיב 2, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: מרב"ד ) בעניין מצבו הרפואי של המבקש. בהודעה צוין כי המבקש נבדק ואובחנה אצלו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, בשפה ובתפיסה המרחבית. כמו כן ד"ר אלכסנדרוביץ' הסבירה למבקש כי עליו להימנע מנהיגה עד שיבצע בדיקה לקביעת כושר נהיגתו.

3.

המבקש טוען כי נמנע מנהיגה מיום הבדיקה שערכה ד"ר אלכסנדרוביץ' ועד ליום 20.7.2021 שבו ביצע בדיקת הערכת נהיגה פרטית בבית החולים בילינסון, שבסופה נמסר לו כי – מנקודת המבט של עורכי הבדיקה – הוא כשיר לנהיגה. להשלמת התמונה יצוין כי רק למרב"ד נתונה הסמכות לאשר כשירות רפואית לנהיגה. כן יוער כי המבקש לא ציין אם שלח את תוצאות הבדיקה הפרטית שערך למרב"ד.

4.

ביום 3.11.2021, כלומר כששה חודשים לאחר שנשלחה הודעתה של ד"ר אלכנסדרוביץ', עדכן מרב"ד את המשיבה 1, רשות הרישוי במשרד התחבורה (להלן: רשות הרישוי ) באשר להמלצתו להתלות את רישיון הנהיגה של המבקש עד אשר תושלם הבדיקה הרפואית שלו על-ידי מרב"ד. ביום 8.11.2021 נשלח מכתב מרשות הרישוי למבקש בנוגע להתליית רישיונו, ובו נכתב כי עליו להתייצב לצורך כך במשרדי רשות הרשות ביום 7.12.2021. במקביל, המבקש זומן לבדיקות רפואיות במרב"ד, שנקבעו ליום 6.12.2021.

5.

בימים 22.11.2021 ו-24.11.2021 פנה המבקש באמצעות בא-כוחו לרשות הרישוי ולמרב"ד, והודיע על כך שהוגש מטעמו ערר על ההחלטה להתלות את רישיון הנהיגה שלו. כמו כן המבקש צירף את סיכום הערכת הנהיגה שבוצעה לו במכון הפרטי בבית החולים בילינסון, וביקש כי ההמלצה על התליית הרישיון תישקל מחדש.

6.

משלא נענה, ביום 1.12.2021 המבקש הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי ובצדה בקשה למתן צו ביניים שיורה על עיכוב ההתליה של רישיונו. במסגרת העתירה התייחס המבקש למצבו הרפואי המורכב והסביר כי דווקא בשל כך הוא זקוק לרישיון נהיגה שמאפשר לו להתנייד ולהתנהל בעצמאות. המבקש הדגיש את השיהוי הרב, לטענתו, בטיפול בעניינו במרב"ד . המבקש טען אף כי המלצת המרב"ד על התליית רישיונו נעשתה ללא הפעלת שיקול דעת, בשעה שביצע זה מכבר בדיקות בבית החולים בילינסון, שבהן נמצא כשיר לנהיגה.

7.

בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העותר למתן צו ביניים. בית המשפט המחוזי קבע כי זימונו של המבקש לשם התליית רישיונו מבוסס על מידע רפואי, וכי השגותיו מבוססות על סוגיות רפואיות שידונו במסגרת הערר שהגיש, זאת בפרט "לאור ההשלכות העשויות להיות לצו כזה", כאמור בהחלטה.

8.

ביום 6.12.2021 התייצב המבקש לבדיקות רפואיות במרב"ד. אלה נערכו אך המבקש טרם עודכן בתוצאותיהן, במסקנותיהן או בהחלטה שהתקבלה בהתבסס עליהן.

9.

ביום 8.12.2021 התייצב המבקש במשרדי רשות הרישוי. הרשות הסכימה לדחות את מועד התליית רישיון הנהיגה שלו ליום 15.12.2021.

10.

בקשת רשות הערעור דנן הוגשה ביום 9.12.2021 והיא מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין צו הביניים. לטענת המבקש, קביעת בית המשפט המחוזי כי זימונו לשם התליית הרישיון נסמך על מידע רפואי אינה נכונה, מכיוון שהדיווח שהעבירה ד"ר אלכסנדרוביץ' נוגע לכך שהמבקש נדרש לעבור בדיקה, ולא כי הוא נבדק ונמצא לא כשיר לנהיגה. המבקש ציין את העיכוב המשמעותי בהתנהלות המשיבים וכן פירט את נסיבותיו האישיות, לרבות העובדה שהוא מתנייד בכסא גלגלים, ואת היותו נהג זהיר ללא כל הרשעות תעבורה. המבקש ציין את דחיפות בקשתו בהתחשב במועד העדכני שנקבע להתליית הרישיון.

11.

ביום 13.12.2021 הוגשה תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור על-פי החלטתי מיום 9.12.2021. המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות, מבלי לגרוע מכך שאכן היה רצוי שהמרב"ד יבחן את עניינו של המבקש ויעביר המלצה לרשות הרישוי תוך פרק זמן קצר יותר באופן משמעותי מכפי שאירע בפועל. המשיבים מציינים כי לאחר הפגישה האחרונה שערך המבקש ברשות הרישוי ביום 8.12.2021, נקבע כי הוא יגיע לפגישה נוספת ביום 15.12.2021, וכי עד כה טרם התקבלה החלטה סופית בעניין התליית רישיונו, כך שבמובן זה עתירתו היא מוקדמת. עוד טוענים המשיבים כי בשים לב לעובדה שהבדיקות הרפואיות בעניינו של המבקש נערכו זה מכבר, הרי שבכל מקרה התליית רישיון הנהיגה של המבקש צפויה להיות "לפרק זמן לא ארוך יחסית".

12.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, כמו גם בתשובת המשיבים, אין בידי להיענות לה, בכפוף לאמור להלן.

13.

כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות שעניינן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים ( בר"ם 5202/20

אריאל – וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ נ' ראש עיריית ירושלים , פסקה 14 (20.8.2020); בר"ם 8061/21 מ.ג.ע.ר בע"מ נ' מדינת ישראל משרד החינוך , פסקה 7 (24.11.2021)). בהתאם לאמת מידה זו, לא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי . אכן, "גרירת הרגליים" בטיפול בעניינו של המבקש, דהיינו פרק הזמן הארוך שחלף מאז פנייתה של ד"ר אלכסנדרוביץ' ועד לתחילת הטיפול הממשי במקרה, היא מטרידה. אף יש לה השלכות נוספות בשים לב למצבו של המבקש כאדם עם מוגבלות. אולם, וזה העיקר בשלב הנוכחי, המבקש לא הראה שבמאזן הנוחות הכף נוטה בבירור לטובתו. זאת, בשים לב לפוטנציאל הנזק המשמעותי שעלול להיגרם מנהיגתו של אדם שאינו כשיר לכך. הדברים נאמרים כמובן מבלי לקבוע דבר בנוגע לכשירותו הרפואית של המבקש לנהיגה – שאלה שתתברר על-ידי הגורם המוסמך לכך, המרב"ד.

14.

לא אוכל לסיים מבלי לחזור ולומר כי התנהלות המשיבים במקרה זה אינה מניחה את הדעת, על פני הדברים. בשים לב לעיכובים שנגרמו זה מכבר, יש לצפות שתגובת המשיבים בהליך בבית המחוזי תוגש במועד שנקבע לכך, מבלי שיתבקשו ארכות נוספות, וכי בית המשפט המחוזי יעשה כל מאמץ לקבוע דיון בעתירה – ככל שהטיפול בעניינו של המבקש לא יסתיים עד אז – בהקדם האפשרי לאחר הגשת תגובת המשיבים.

15.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.