בר"מ 8847/15 גני בר עפר, פיתוח ונוף בע"מ נ. עיריית רעננה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 10.12.2015 ומיום 15.12.2015 (עת"ם 1908-12-15, השופט י' שינמן ).

2.

ברקעה של בקשת רשות הערעור עומדים שני מכרזים לביצוע עבודות תשתית ופיתוח שפרסמה עיריית רעננה, המשיבה 1. הצעת המבקשת נפסלה מלהשתתף בשני המכרזים בשל פגם בערבויות הבנקאיות שצירפה להצעותיה. בשני המכרזים הוכרזו חברות אחרות כזוכות (המשיבות 2 ו-3 לבקשה).

3.

הפגם בשתי הערבויות הבנקאיות, כך מציינת המבקשת, הוא שתוקפן מסתיים יום לאחר המועד הקבוע בחוברת המכרז. ועדת המכרזים קבעה כי בהתאם לפסיקה הנוהגת גם ערבות מיטיבה היא פסולה ועל כן פסלה על הסף את הצעותיה של המבקשת.

4.

כנגד החלטות אלה הגישה המבקשת עתירה מינהלית ובצידה בקשה לצו ארעי ולצו ביניים, אשר ימנעו מהמשיבות להמשיך בהליכי ההתקשרות עם הזוכות לפי המכרזים. הבקשה לצו ארעי נדחתה ביום 1.12.2015 (סגנית הנשיא ו' מרוז ). בהמשך, הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר שנדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.12.2015 (השופט י' שינמן ), אשר ציין, מבלי לקבוע כל עמדה לגופה של העתירה, כי הפסיקה המחייבת בסוגיה של ערבות מיטיבה היא ברורה ורק במקרים נדירים ניתן לסטות ממנה. ביום 10.12.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לצו ביניים, בהפנותו לטעמים שפורטו בהחלטתו הקודמת.

5.

ביום 15.12.2015 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את הבקשה לצו ביניים. בקשה זו בוססה על אחת מטענותיה בעתירה, לפיה במסמכי המכרז שאליהם הפנתה צוין במקור התאריך המאוחר אשר נכתב בערבויות שצירפה להצעותיה. נטען כי התאריך האמור נמחק בנוזל מחיקה (טיפקס) ממסמכי המכרז ועליו נרשם בכתב יד התאריך החדש, המוקדם ביום, אלא שהתיקון נעשה – לפי הטענה – בצורה רשלנית ומטעה. טענת המבקשת בבקשה לעיון חוזר הייתה כי במסגרת תגובת המשיבה 1 לבקשה לצו ביניים התברר לה לראשונה כיצד תוקנו התאריכים בחוברות המכרזים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בו ביום, בקבעו כי יש לשלול את גרסת המבקשת ביחס לתיקון, שנערך לגרסת המשיבה 1 עוד בטרם נמסרו החוברות ובאופן קפדני. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקשת לא הסבירה מדוע טעתה ביחס לשני המכרזים כאשר התיקון נערך רק באחד מהם. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי סיכויי העתירה ומאזן הנוחות אינם נוטים לטובת המבקשת.

6.

על ההחלטה שלא להיעתר לבקשה לצו ביניים וההחלטה הדוחה את הבקשה לעיון חוזר הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

7.

המבקשת טוענת כי הערבויות שהמציאה עולות בקנה אחד עם מסמכי המכרזים, וכי החלטותיה של ועדת המכרזים אינן החלטות מינהליות סבירות ומידתיות. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי כאשר התייחס רק לטענה שמדובר בערבות מיטיבה, שלא הייתה טענתה העיקרית, וכך לא ייחס מספיק חשיבות לסוגיית תיקון התאריך ואף לא ביצע בה בירור עובדתי. כמו כן, טענה המבקשת כי הערבויות שהמציאה עולות בקנה אחד עם תכליותיה של דרישת הערבות וכי לכל היותר מדובר בטעות סופר בתם לב. המבקשת טענה בנוסף כי לוועדת המכרזים יש שיקול דעת לבחון אם יש לפסול את הערבות גם כשבזו נפל פגם.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבות.

9.

כידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים (בר"ם 4016/14 מ.ס קבלאן חברה קבלנית בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש , פסקה 16 (17.6.2014)), ואף אני איני רואה מקום להתערב בהחלטות מושא הבקשה, אשר בחנו את הבקשה בהתאם לשיקולים החולשים על בקשה לצו ביניים, קרי מאזן הנוחות וסיכויי העתירה (בר"ם 5707/12 דגמי נ' עיריית פתח תקווה , פסקה 5 (15.8.2012)). המבקשת מיקדה את טענותיה בסיכויי העתירה, וכלל לא הרימה את הנטל הנדרש להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. משכך, אין אני רואה להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת. לכך יש להוסיף כי עתירתה של המבקשת קבועה לדיון מוקדם בבית המשפט המחוזי ביום 3.1.2016, וגם בכך יש כדי לחזק את המסקנה בעניין מאזן הנוחות (השוו: בר"ם 2205/14 סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל , פסקה 15 (2.4.2014)).

10.

במישור סיכויי ההליך ניתן לומר, מבלי להכריע, כי בפני המבקשת אכן עומדת "משוכה" גבוהה, שכן פגם בערבות נחשב בדרך כלל לפגם מהותי ורק במקרים חריגים ונדירים לא תיפסל הצעה אשר נפל בה פגם מסוג זה (ראו, למשל: בר"ם 6990/09 האגודה לבריאות הציבור נ' מדינת ישראל - משרד החינוך , פסקה י"א (27.10.2009)), וזאת גם מקום שבו מדובר בערבות מיטיבה (ראו: עע"ם 8748/13 מועצה אזורית הגלבוע נ' המסיע עפולה (ע.ח) , פסקאות 25, 31-30 (2.12.2014)). אוסיף על כך, כי טענותיה של המבקשת ביחס לתיקון התאריך במסמכי המכרז יתבררו במסגרת ההליך, ואין בהן כשלעצמן כדי להצדיק את קבלת הבקשה שבפני (ראו והשוו : עע"ם 4028/14 איגוד ערים לאיכות הסביבה "דרום יהודה" נ' עופר ובניו חברה חקלאית בע"מ , פסקאות 20-19 (26.5.2015)).

11.

בשולי הדברים, ולמעלה מן הצורך, יצוין כי הבקשה הוגשה בשיהוי מסוים, בהתחשב בסוג הסעד המבוקש. החלטות בית המשפט המחוזי מושא הבקשה ניתנו בימים 10.12.2015 ו-15.12.2015, והבקשה הובאה לפני רק היום, לאחר שהופקדה הערבות במזכירות.

12.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.