בר"מ 8933/08 מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים נ. המועצה המקומית פרד

1.

המבקשת עתרה ביום 21.9.2008 לבית המשפט לענינים מינהליים בעתירה לבטל הקצאת קרקע למשיבה 8 וכן לבטל את היתר הבניה שניתן למשיבה 8 ביום 17.4.2008 להקמת מבנה ציבורי. לטענתה, ההיתר פגום וניתן טרם ייעוד הקרקע לבנייני ציבור על פי התכניות החלות. המבקשת לא ביקשה להקצות את הקרקע עבורה, אף שציינה בבקשה כי מזה שנים שהיא מבקשת כי תוקצה לה קרקע לצורך הקמת קריה חינוכית אך המשיבה 1, המועצה המקומית, טענה למצוקת קרקעות. עם העתירה ביקשה המבקשת צו ביניים האוסר על המשיבה 8 לעשות שימוש בקרקע שהוקצתה לה.

2.

בית המשפט לענינים מינהליים (כב' השופט קיסרי) דחה את הבקשה ביום 5.10.2008 בקבעו כי המבקשת אינה עותרת לכך שהקרקע נשוא העתירה תוקצה דווקא לה, וכי גם אם תתקבל העתירה לא יהיה בכך כדי להביא להקצאת הקרקע למבקשת. לפיכך קבע כי אין סיבה להתערב בפעולת הרשות המינהלית, כל עוד פועלו של צו הביניים אינו יכול להועיל למבקשת אלא רק לפגוע במשיבה 8.

3.

על החלטה זו הגישה המבקשת ביום 26.10.2008 בקשת רשות ערעור זו. בבקשה נטען כי טעמיו של בית המשפט המחוזי אינם מצדיקים את דחיית צו הביניים, כיוון שהמבקשת כעותרת ציבורית טוענת לקיומו של מצב בלתי חוקי ואי-מתן צו הביניים עלול לגרום ליצירת עובדות בלתי הפיכות בשטח באופן שייתר את העתירה. המבקשת ציינה כי פנתה למשיבים בעניין נשוא העתירה ביום 3.7.2008 אך פנייתה נדחתה (המכתב המעיד על דחיית הפניה לא צורף לבקשה עם הגשתה). רק לאחר שהמבקשת ראתה כי בקרקע הוצבו שלטים המעידים על תחילת בניה של בית מדרש ובית כנסת במתחם, היא הגישה את העתירה המינהלית ואת הבקשה לצו בינים, כאמור, ביום 21.9.2008. לטענת המבקשת מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן צו הביניים, וזאת כיוון שמ דובר

בפעולה בלתי חוקית של הרשות המינהלית בענייני מקרקעין וכי אי מתן הצו ייתר את העתירה. עם בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לסעד זמני בערעור לאסור על כל שינוי במקרקעין נשוא ההליכים המשפטיים שהוקצו למשיבה 8.

4.

דין הבקשה להידחות. הגשת העתירה לוקה לכאורה בשיהוי שאינו מצדיק היעתרות בשלב זה לבקשה לצו ביניים. בעקבות החלטתי מיום 26.10.2008, שהיתה תנאי לטיפול בבקשה, המבקשת השלימה את החסר וצירפה את מכתב בא-כוח המועצה המקומית שניתן במענה לפנייתה מיום 3.7.2008. מהמכתב עולה כי עוד ביום 9.7.2008 השיב בא-כוח המועצה למבקשת כי משרד הפנים נתן את אישורו להקצאת הקרקע בדרך של עסקת חליפין בחלקה (אישור משרד הפנים צורף למכתב). במכתב ציינה המועצה המקומית גם כי לכאורה יש שיהוי בהעלאת הטענות התוקפות את היתר הבניה רק בחודש יולי 2008 (ההיתר ניתן כאמור ביום 17.4.2008), וזאת בשלבים המתקדמים שבהם נמצאת המשיבה 8 לצורך הקמת בית הכנסת. חרף מכתב זה, הגישה המבקשת את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים רק ביום 21.9.2008, דהיינו למעלה מחודשיים לאחר קבלת מכתב התשובה לפנייתה, שאת קבלתו אין היא מכחישה. על כך יש להוסיף כי המבקשת המתינה עוד כעשרים ימים מיום החלטת בית המשפט לענינים מינהליים ועד הגשת בקשה זו, בלי ליתן הסבר משכנע לכך. בנסיבות אלה אין הצדקה למתן צו ביניים המבוקש. די בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.

5.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה גם הבקשה לסעד זמני.