פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם 8958/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. והיבה חטיב
2. חוסין חטיב
3. חסן חטיב
4. עיסאם חטיב
5. סמייה חטיב
6. סאג'דה חטיב
7. פאוזיה עלי
8. הנייה חטיב
9. סועאד דוחי
10. עומר חטיב
11. נוהאד סאלם
12. אמינה ח'לאיילה
13. סאלח חטיב
14. טארק חטיב
נ ג ד
המשיבות:
1. ועדת התכנון והבניה "לב
הגליל"
2. ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז צפון
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט א' אליקים) בעת"ם 6965-12-15 מיום
14.12.2015
בשם המבקשים:
עו"ד טארק חטיב
החלטה
עניינה של הבקשה שלפניי במחלוקת בין המבקשים לבין המשיבה 1 – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "לב הגליל" (להלן: הוועדה ) – בגין תכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים במועצה המקומית דיר חנא (להלן: התכנית ). לטענת המבקשים – שהם לכאורה בעלי זכויות בחלק מהחלקות נושא התכנית (להלן: החלקות ) – התכנית פוגעת בזכויות הקניין שלהם בחלקות בין היתר על ידי שהיא גורעת משטחי החלקות. התכנית הופקדה להתנגדויות בחודש יוני 2015; והתנגדות שהגישו מי מהמבקשים התקבלה באופן חלקי. ברם, לטענת המבקשים מכלול ההתנגדויות שהתקבלו הביאו לכך שהלכה למעשה נעשו שינויים מהותיים בתכנית שחייבו את הפקדתה מחדש, וזאת לא נעשה. התכנית אושרה בוועדה ביום 10.9.2015. לטענת המבקשים, חלק מהם הגישו עררים על אישור התכנית למשיבה 2 – ועדת הערר לתכנון ולבניה במחוז הצפון (להלן: ועדת הערר ) – ובצדם בקשות להארכת המועד להגשתם (שכן הם הוגשו לאחר תום המועד להגשת עררים). הבקשות להארכת המועד נדחו בהחלטת ועדת הערר מיום 24.11.2015 כך שהעררים לא נדונו לגופם. בין לבין, התכנית פורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 19.11.2015. משכך, המבקשים הגישו ביום 3.12.2015 עתירה מינהלית שבגדרה עתרו לסעדים שונים בקשר לתכנית ובקשר להחלטת ועדת הערר (להלן: העתירה ), ובצדה הגישו בקשה למתן צו ביניים להקפאת הליכי פרסום התכנית למתן תוקף עד להכרעה בעתירה. בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט א' אליקים ) דחה ביום 14.12.2015 את הבקשה למתן צו ביניים. בית המשפט ציין כי "קשה מאד להבין מה רוצים העותרים [...] אך ברור דבר אחד, כי גם אם אתייחס לבקשה המקורית, הבקשה היא להפסיק פרסום של תכנית שפורסמה ברשומות וסעד כזה יש לדחות על הסף". עוד צוין כי מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה מכיוון שהסעד המבוקש הוא למעשה צו עשה שישנה מהוראות התכנית שפורסמה וזאת מבלי שניתן ליידע את הציבור המושפע מהתכנית על שינוי זה.
מכאן הבקשה שלפניי שבמסגרתה נטען כי שגה בית המשפט קמא שלא הורה על מתן צו ביניים שכן אלמלא תעוכב כניסת התכנית לתוקף; והוועדה תוציא היתרי בניה מכוחה, קיים סיכוי ממשי שהמצב בשטח ישתנה ושהעתירה תהפוך לתיאורטית. משכך – לטענת המבקשים – נוטה כף מאזן הנוחות לעבר קבלת הבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות על פי המבחנים המקובלים. אף מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי העתירה, סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה. זאת – כפי שציין בית המשפט קמא – משהתכנית פורסמה למתן תוקף ברשומות עובר להגשת העתירה; ומתן סעד זמני שהוא במהותו צו עשה יביא לשינוי המצב הקיים תוך פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים שהסתמכו על הוראות התכנית.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז בטבת התשע"ו (28.12.2015).
ש ו פ ט