בר"מ 9334/07 פרזון מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ. חביב כהן

1.

בקשת רשות ערעור שהגישה פרזון, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: האגודה) על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים (כבוד סגנית הנשיאה יהודית צור) בו נדחה ערעור מינהלי שהגישה האגודה נגד החלטתו של רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם). בפסק הדין שניתן ביום 8.10.2007 נקבע כי הבחירות לאגודה יתקיימו ביום 15.11.2007 וכי על האגודה לחתום על מסמכי המשיבים לעניין רישום ילדיהם כבנים ממשיכים באגודה תוך 3 ימים מיום המצאת פסק הדין. עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעכב את חיוב החתימה על המסמכים האמורים.

2.

בקשת רשות הערעור שלפני הוגשה ביום 4.11.2007 דהיינו כמעט חודש מהמועד בו ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין כאשר הבחירות קבועות ליום 15.11.2007 די בשיהוי שבהגשת בקשת רשות הערעור כדי להביא לדחייתה (השוו תקנה 4 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בין כך ובין כך הבקשה ממילא אינה מגלה כל עילה למתן רשות ערעור ולכן הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה, בלי להגיש תגובה.

3.

הטענה המרכזית בבקשת רשות הערעור היא כי הרשם סטה מסיכום דיון בין האגודה לבינו שקיבל ביום 20.11.2006 תוקף של החלטה (כבוד השופט מ' סובל). האגודה טוענת כי על פי הסיכום האמור יש לסייג את "הגדרת הבנים הממשיכים באגודה שיוכלו להשתתף בבחירות הקרובות באגודה רק לכאלו שכבר החלו בהליך" ואילו בניהם של המשיבים - אינם עומדים בקריטריון זה. המבקשת ממשיכה וטוענת כי לא היה מקום להסתמך על "בדלי" מסמכים שהמציאו המשיבים בעניין. "בדלי" מסמכים אלו, לטענת האגודה, לא נתמכו בתצהיר, הוצגו באיחור ולא בהזדמנות הראשונה והם מעוררים "סימני שאלה כבדים". לאגודה עוד מספר טענות, בין היתר, לגבי רישום בנים ממשיכים שאינם תושבים וכן לגבי האופן בו נרשמים בנים ממשיכים.

4.

בית המשפט התייחס לטענות המבקשת ודחה אותן. באשר למועד בו פנו המשיבים לאגודה לרישום בנים ממשיכים קובע בית המשפט:

"הרשם [קבע] כי המשיבים הגישו לוועד האגודה את המסמכים הנדרשים עוד בחודש מרץ 2006 ועל כן הם עומדים לכאורה בסיכום הדברים עם האגודה מיום 5.11.2006 [סיכום שקיבל כאמור ביום 20.11.2006 תוקף של החלטה – מ"נ]. ההחלטה שקיבל הרשם בעניין זה מעוגנת בחומר הראיות שהיה בפניו [...] ואין כל מקום שבית המשפט, כערכאת ערעור מינהלית, יתערב בה"

ועוד קובע בית המשפט כי "יש לזכור שהאגודה לא העלתה טענה מהותית ראויה באשר לזכויותיהם של ילדי המשיבים כבנים ממשיכים וכל שטענה הייתה טענה טכנית שהתבררה כבלתי נכונה, לפיה המשיבים איחרו את המועד". לסיכום פסק דינו קובע בית המשפט כי "הרשם הגיע למסקנה מבוססת היטב כי המשיבים החלו בהליכים לאישור בנים ממשיכים לפני המועד הקובע ואם האגודה היתה פועלת כראוי ובהתאם לדין ומשתפת עימם פעולה, היו אלה עומדים בסיכום הדברים שאושר, דבר שהאגודה לא עשתה".

5.

בבקשת רשות הערעור האגודה מבקשת למעשה התערבות באותם ממצאים עובדתיים לפיהם המשיבים הגישו בקשתם עוד במרץ 2006 ולכן יש לראותם ככאלו ש"החלו בהליך" עוד לפני אותו סיכום שקיבל תוקף של החלטה. ואולם בית המשפט קבע כי החלטת הרשם בעניין מעוגנת בחומר הראיות ואין להתערב בה. כידוע בית משפט זה אינו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שהוכרעו על ידי הערכאות הדיוניות כך שממילא "באין כל שאלה שאינה-בעובדה הדורשת ליבון אין אני רואה כל עילה לתת רשות ערעור" (בר"ם 7298/06 מוסה נ' מנהל הארנונה של עיריית רחובות , פסקה 7 (טרם פורסם, 28.9.2006); כן ראו והשוו החלטתי בעניין אמות המידה לקבלת רשות ערעור בהחלטות של רשם האגודות השיתופיות ב- בר"ם 7881/07 פארג' נ' רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם, 19.9.2007)). נוכח ממצאים עובדתיים אלה אין כלל מקום לדון בסטייה מאותו סיכום שקיבל תוקף של החלטה שהרי בקשות המשיבים הוגשו עוד לפני כן. ודוק: כאשר ממצאים עובדתיים אלה, שנקבע שהם מבוססים היטב, נותרים על כנם אין ביתר הטענות שהעלתה האגודה כדי לשנות את התוצאה לפיה על האגודה לחתום על המסמכים השונים לרישום ילדי המשיבים שהחלו בהליך עוד לפני הסיכום ובצורך לקיים את הבחירות במועדן. על כן גם ביתר טענות האגודה אין מקום ליתן רשות ערעור.

6.

הבקשה נדחית אפוא וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.