פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
9364/16
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
תכלת תקשורת בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
2. עיריית תל אביב
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 7.9.2016
בעמ"ן 24312-11-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' לוי
בשם המבקשת: עו"ד
מוטי איצקוביץ
החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 7.9.2016 (עמ"ן 24312-11-15, השופטת א' לוי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב-יפו (להלן: ועדת הערר ) מיום 14.10.2015.
2.המבקשת היא הבעלים של נכס המצוי בדרך מנחם בגין בתל אביב-יפו (להלן: הנכס ) שבו היא עושה שימוש לצורך הוצאה לאור של מספר עיתונים וכתבי עת. בשנת 2014 השיתה עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה ) חיוב ארנונה על הנכס לפי סיווג של "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחר". המבקשת הגישה השגה על סיווג זה וטענה כי בהתאם למהותה של הפעילות המתבצעת בנכס יש לסווגו בהתאם לסיווג של "בתי מלאכה ומפעלי תעשיה" (להלן: הסיווג התעשייתי ). השגתה של המבקשת נדחתה על-ידי מנהל הארנונה בעירייה, ועל כן היא הגישה ערר על החלטה זו לוועדת הערר.
3.ועדת הערר דחתה את עררה של המבקשת, בקבעה כי הפעילות המתבצעת בנכס אינה תעשייתית בעיקרה. ועדת הערר ציינה כי הפסיקה נדרשה בעבר לפעילותם של גופים העוסקים בהוצאה לאור ומצאה כי הם אינם עוסקים בהכרח בפעילות "ייצורית" המצדיקה סיווג תעשייתי. בהקשר הספציפי של המבקשת צוין כי בנכס מתבצעות אמנם פעולות של כתיבה וגרפיקה שיש בהם יסוד של יצירה, אולם אין בכך כדי להפוך את כלל הפעילות בו לתעשייתית, מה גם שמבוצעות בו פעולות מסחריות רבות, כגון שיווק ומכירת שטחי פרסום.
4.המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטתה של ועדת הערר. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת, בקבעו שהחלטתה של ועדת הערר היא סבירה ואין מקום להתערב בה. בית המשפט המחוזי התייחס למבחנים שנקבעו בעבר בפסיקה ביחס לסיווגו של נכס בסיווג תעשייתי, וקבע כי יישומם של עקרונות אלה על מאפייניו של הנכס הקונקרטי אינו מאפשר לקבוע שהסיווג המתאים הוא סיווג תעשייתי. בהקשר זה, ציין בית המשפט המחוזי כי בהתאם לקביעותיה העובדתיות של ועדת הערר, בנכס מתבצעת פעילות שאופייה הוא משרדי-מסחרי מובהק. אמנם, כך נקבע, בנכס מתבצעת גם פעילות של כתיבה, עריכה וגרפיקה, אולם אין בכך כדי להעביר את "מרכז הכובד" של הפעילות בו לפעילות תעשייתית, בין היתר בשים לב לכך שבנכס "לא מתבצעת פעילות הכוללת את הפן הייצורי של תהליך ההוצאה לאור ושל הפקת המוצר הסופי".
5.הבקשה דנן מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי מוצדק ליתן לה רשות ערעור על מנת להבהיר את פרשנותה הראויה של ההלכה שנקבעה בבר"ם 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב. בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו
(9.6.2016) (להלן: עניין ברודקאסט ) בעניין המבחנים הרלוונטיים לסיווג נכס ככזה שהפעילות בו היא "תעשייתית". לשיטת המבקשת, בית המשפט המחוזי צמצם יתר על המידה את ההלכה שנקבעה בפסק דין זה, ועל כן ראוי לדון בהיקף תחולתה. כמו כן, המבקשת טוענת כי קיימות פסיקות סותרות בכל הנוגע להחלת הסיווג של תעשייה על פעילות של הוצאה לאור של עיתון או מגזין.
6.לגופו של עניין, המבקשת סבורה כי החלתה הנכונה של ההלכה שנקבעה בעניין ברודקאסט על הנכס שבבעלותה אמורה להוביל לסיווגו כתעשייתי. בהקשר זה, היא מציינת שאמנם עבודת הדפוס אינה מתבצעת בפועל בנכס, אך כלל עבודת הייצור אכן מתבצעת בו – לרבות עבודות הכתיבה, העריכה וההפקה. עוד טוענת המבקשת כי הנכס מקיים את המבחן של "יצירת יש מוחשי מאין", שהוא אחד המבחנים המכריעים לצורך סיווגו של שימוש כתעשייתי.
7.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. בעיקרו של דבר, הבקשה מכוונת נגד אופן יישומן של ההלכות שנקבעו בעניין סיווגו של נכס כתעשייתי, לרבות בפסק הדין בעניין ברודקאסט , בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן. אין בכך כדי להצדיק את קבלתה, בשים לב לאמות המידה המצמצמות שחלות ככלל על בקשות ב"גלגול שלישי" בהליכים מינהליים (ראו: ראו: בר"ם 1874/12 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון נ' אנג'ל (1.5.2012); בר"ם 2237/11 הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שורקות" נ' גרמנוב , פסקאות 14-13 (23.9.2012); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 600 (מהדורה שלישית, 2012)) ועל בקשות שעניינן שאלות יישומיות מתחום הארנונה, בפרט (ראו: בר"ם 1114/14 יוסף נ' עיריית באר שבע , פסקה 13 (13.4.2014); בר"ם 6934/16 וינברג נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו , פסקה 8 (10.10.2016)).
8 . יתר על כן, בפסיקה נקבע פעמים רבות כי הכרעה בשאלה של סיווג לצורכי ארנונה אמורה להיות מבוססת על בדיקה פרטנית, הנטועה במאפייניו של כל נכס. דברים אלה קיבלו ביטוי גם בעניין ברודקאסט (שם, בפסקה 47). אם כן, נכסים שונים שבהם פועלת הוצאה לאור יכולים להיות מסווגים בצורה שונה לצורכי ארנונה, הכול בהתאם לנסיבות הפרטניות של הפעילות בנכס. לפיכך, אין די בכך שהוצאות לאור מסוגים שונים זכו לסיווג שונה כדי להצדיק הענקת רשות ערעור במקרה דנן (ראו: בר"ם 2723/10 הוצאת ספרים עם עובד בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו , פסקה 3 (23.5.2010)).
9.אשר על כן: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בטבת
התשע"ז (2.1.2017).
ש
ו פ ט ת