פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
9426/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. גוזף אוסטין מיכאל
2.
Shalit Insent Fernandes
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל – משרד הפנים
2. מדינת ישראל – יחידת עו"ז
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (סגן הנשיא ק' ורדי) בעמ"נ
23071-10-17 מיום 30.11.2017
בשם המבקשים:
עו"ד אדיסו מקונן
החלטה
1.
על פי הנטען בבקשה שלפניי, המבקשים הם בני זוג בעלי דרכון הודי שמעמדם בישראל פקע – מסיבות שונות – ועתה הם שוהים בה שלא כדין. נראה כי המבקש היה נשוי בעבר לאזרחית ישראלית ולהם שני ילדים משותפים, אזרחי ישראל, המתגוררים עם אמם. ביום 6.9.2017 קבע בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין ) בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, ולאחר שהמבקשים חזרו בהם מן הערר שהגישו, כי המבקשים יצאו מישראל עד ליום 6.12.2017. לאחר שיצא מישראל, יוכל המבקש לפנות למשיב להסדרת מעמדו בישראל מטעמים הומניטריים אם יעלה בידו להשיג את המסמכים הדרושים לכך. עד להכרעה בבקשה לא יורשה המבקש להיכנס לישראל, אך משזו תוגש, יכריע בה המשיב בהתאם לנהליו ובהקדם האפשרי. עוד נקבע כי אם יינשאו המבקשים זה לזו יוכל המבקש להגיש בקשה נפרדת להסדרת מעמדה של המבקשת (להלן:
פסק הדין ).
על פסק הדין הוגש ערעור ובצדו בקשה לסעד זמני שלפיו המבקשים יורשו להיכנס חזרה לישראל ביום 16.1.2018 לצורך הגשת בקשה בעניין מעמדם. נטען כי אלמלא ייקבע כך מבעוד מועד, עשוי המשיב לעכב את הטיפול בבקשה זמן רב שבמהלכו לא יוכלו המבקשים להיכנס לישראל.
2.
ביום 30.11.2017 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי ) את הבקשה. נקבע כי סיכויי הערעור נמוכים שכן פסק הדין ניתן בהסכמה ולאחר שחזרו בהם המבקשים מעררם; כי הסעד המבוקש אינו מיועד לשימור המצב הקיים ומנוגד להסכמת המבקשים האמורה לפני בית הדין; וכי גם מאזן הנוחות אינו תומך בקבלת הבקשה, לאחר שהמבקשים עצמם הסכימו לצאת מישראל ולפעול להסדרת מעמדם מחוץ לה. עוד צוין כי אם תוגש בקשה שתדחה או שלא תטופל תוך פרק זמן סביר, יוכלו המבקשים לשוב ולפנות לבית הדין.
מכאן הבקשה שלפניי שבגדרה חוזרים המבקשים על בקשתם לקבוע כבר עתה כי תותר כניסתם לישראל ביום 16.1.2018, וזאת בכפוף לכך שימציאו לשגרירות ישראל בהודו את המסמכים הדרושים לצורך הטיפול בבקשת המעמד בישראל.
3.
דין הבקשה להידחות. ראשית, וכפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, תכליתו של הסעד המבוקש אינה שימור מצב קיים, אלא הקניי ת זכות עתידית למבקשים להיכנס לישראל בתאריך האמור. זאת, מבלי שהקדימו פנייה בעניין זה למשיב ומבלי שניתנה החלטה בעניינם. בהינתן האמור, סבורני כי תוצאת האיזון שערך בית המשפט לעניינים מינהליים בין השיקולים השונים בנסיבות העניין אינה מגלה עילה ליתן רשות לערער על פי אמות המידה המקובלות. יודגש כי המבקשים עצמם הסכימו לצאת מישראל ולפעול להסדרת מעמדם מחוץ לה; וכי בפסק הדין חויב המשיב לטפל בבקשתם העתידית בהקדם האפשרי. ממילא, אם יגישו המבקשים בקשה להסדרת מעמדם וזו תידחה או לא תטופל בתוך פרק זמן סביר, תהיה דלתו של בית הדין פתוחה לפניהם.
הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית גם ה"בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין" שהוגשה בצדה. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ז בכסלו התשע"ח (5.12.2017).
ש ו פ ט