פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
9439/11
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
לייב אריה רוטנשטרייך
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל אביב-יפו
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ק' ורדי) מיום 13.12.2011 בעת"מ
57692-11-11
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופט ק' ורדי ) שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה במסגרת עתירה מינהלית שהגיש.
1.
המבקש הגיש לבית המשפט קמא עתירה מינהלית שהוכתרה בכותרת "בקשה להטיל מאסר וקנס על פי פקודת ביזיון בית משפט על המשיבים". העתירה כוונה, בין היתר, למדינת ישראל, לשתי שופטות בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, לעיריית תל אביב ולבעלי תפקידים נוספים בה. ככל שניתן להבין מהעתירה, המערער קובל על כך שניתנו סמכויות שיטור – לטענתו שלא כדין – לעובדי עיריית תל אביב-יפו המשמשים בתפקידי פיקוח, באופן שלפי הנטען אינו עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 39/82 הנפלינג נ' ראש עיריית אשדוד , פ"ד לו(2) 537 (1982). בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה.
2.
ביום 13.12.2011 החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופט ק' ורדי ) לדחות את הבקשה לפטור מאגרה בקובעו כי מעבר לכך שלכאורה סיכויי העתירה נמוכים ביותר, המבקש לא הצביע על נסיבות כלכליות המצדיקות מתן פטור מאגרה. בית המשפט המחוזי קבע כי האגרה תשולם תוך 10 ימים ממועד החלטתו, שאם לא כן תימחק העתירה.
3.
בבקשה דנן משיג המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי וכן מבקש לצרף להליך צדדים נוספים. הבקשה כוללת טענות לגופה של העתירה, ולעניין האגרה כל שנטען הוא שבעבר ניתן למבקש פטור מאגרה במסגרת הליך שהגיש לבית משפט זה. ככל שניתן להבין, המבקש סבור שדי בפטור שניתן לו כדי להצדיק מתן פטור בבית המשפט קמא.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, סבורני שדינה להידחות אף בלא לבקש תשובה. תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות ) קובעת כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה". בקשה לפטור מאגרה תוגש בהתאם לתקנה 14(א) לתקנות ויצורף אליה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו של המבקש אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. תקנה 14(ג) לתקנות האגרות מסמיכה את בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, כולה או חלקה, אם ראה כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה כי ההליך מגלה עילה. הביטוי "מגלה עילה" פורש בצורה מצמצמת, ולפיו די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית – לצד חוסר היכולת הכלכלית – כדי ליתן פטור מאגרה (ע"א 8974/04 פלונית נ' פלוני , פ"ד נט(4) 721 (2005)). תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות קובעת בהקשר זה כי החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה תהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה כאמור בתקנה 14(ג) אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
5.
בענייננו, ואף מבלי להידרש לסיכויי ההליך, בקשת המבקש לפטור מאגרה נשענה על תשתית עובדתית חסרה בדבר חוסר אפשרותו לעמוד בתשלום האגרה. כל שנטען בבקשה הוא שמבוקש פטור כיוון שהעתירה מיועדת לטובת הכלל. בכך לא די. גם עותר ציבורי מחויב בתשלום אגרה ובקשתו לפטור נדרשת לעמוד במבחן תקנה 14(ג) לתקנות האגרות (השוו בג"ץ 2753/07 עמותת הרצליה למען תושביה נ' יו"ר הכנסת (לא פורסם, 28.5.2007)). המבקש מצרף לבקשה דנן מסמכים נוספים שכפי הנראה לא הובאו לעיונו של בית המשפט קמא. אין מקום לצירוף כזה ללא קבלת רשות (תקנה 28 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 ותקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). די בכך שהמסמכים לא הובאו לעיונו של בית המשפט קמא וצורפו לבקשה בלא לקבל היתר לכך כדי להביא לדחיית הטענות הנשענות עליהם.
6.
אשר לטענת המבקש כי היה על כב' השופט ורדי לפסול את עצמו, הטענה נטענה בקצרה וללא כל נימוק. ממילא אין מקום להכרעה בטענת פסלות במסגרת ההליך שלפנינו.
7.
מכל האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בטבת התשע"ב (2.1.2012).
ש ו פ ט