פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
בר"ם
9893/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
אסום – חברה קבלנית לבניין בע"מ
נ ג ד
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) בעת"ם 22075-12-16
מיום 13.12.2016
בשם המבקשת:
עו"ד אמיר קמינצקי
בשם המשיב:
עו"ד שחר בן-עמי; עו"ד איילת אלה;
עו"ד אירית אמיגה כהן צידון
החלטה
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט ד' מינץ ) שבה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו ביניים שימנע מימוש החלטת ועדת המכרזים של המשיב אשר פסלה את הצעתה של המבקשת.
1.
המשיב, המוסד לביטוח לאומי, פרסם מכרז פומבי מספר ב(1014)2015 לתכנון והקמת סניף של המוסד לביטוח לאומי בדימונה (להלן: המכרז ). המבקשת, חברה קבלנית העוסקת בתחום הבניה, הגישה הצעה למכרז. אף שהצעתה של המבקשת הייתה ההצעה היחידה שהוגשה למכרז, זו נפסלה בידי ועדת המכרזים של המשיב (להלן: ועדת המכרזים )
בנימוק שלא עמדה בתנאי הסף לפיו היה עליה לצרף להצעתה רשימת מתכננים מלאה מטעמה, כמפורט במסמכי המכרז (להלן: תנאי הסף ) . משכך הודיע המשיב שיפרסם מכרז חדש. המבקשת פנתה לוועדת המכרזים וביקשה ממנה לחזור בה מהחלטתה בטענה שלפיה תנאי הסף הנטען אינו תנאי סף של המכרז; וכי ממילא עמדה בו כנדרש. עוד ביקשה המבקשת כי תישמר הערבות הבנקאית שצורפה להצעתה עד לאחר גמר הבירור בנושא. ביום 27.11.2016 עדכן המשיב את המבקשת שפנייתה הועברה לבחינת הגורמים הרלוונטיים במשיב, וציין כי בהתאם לבקשתה הערבות הבנקאית שצרפה למכרז לא תוחזר לה עד לתום הבירור. משלא התקבלה התייחסות נוספת מצד המשיב הגישה המבקשת ביום 11.12.2016 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים המכוונת להחלטת המשיב לפסול את הצעתה במכרז. בצד העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים שלפיו לא תמומש החלטת ועדת המכרזים לפסילת הצעת המבקשת ולהוצאת מכרז חדש עד להכרעה בעתירה. בית המשפט (כב' השופט ד' מינץ ) דחה
את הבקשה לצו ביניים, בקובעו כי הטענה שצירוף רשימת המתכננים היא טכנית בלבד אינה משכנעת ברמה הנדרשת בשלב זה. בית המשפט הוסיף כי משהמבקשת תוכל להתמודד במכרז החדש – הנזק שלו היא טוענת אינו מצדיק מתן צו ביניים. עוד קבע בית המשפט כי חל שיהוי בהגשת העתירה והבקשה שבצידה.
מכאן הבקשה שלפניי.
2.
לטענת המבקשת, הדרישה לצירוף רשימת מתכננים מלאה אינה בגדר תנאי סף מהותי שצריך להתקיים אצל המציע בעת הגשת ההצעה, אלא מדובר בתנאי "טכני" שאמור להיבחן לאחר שלב פתיחת המעטפות ובטרם הוצאת צו התחלת עבודה. עוד טוענת המבקשת כי מכיוון שהמלצת הוועדה המקצועית במשיב הייתה להעניק למבקשת אפשרות לתיקון הצעתה – שגתה ועדת המכרזים שפסלה את הצעתה ולא אימצה המלצה זו. עוד טוענת המבקשת כי צירפה להצעתה רשימת מתכננים, הגם שחלקית, כפי שנדרש בתנאי הסף הנטען; וכי לא נערך לה שימוע כנדרש. המבקשת מוסיפה כי משום שהצעתה היא ההצעה היחידה במכרז, יש לאפשר לה לתקן את הפגם בטרם תיפסל הצעתה. משכך סבורה המבקשת כי סיכויי העתירה גבוהים. באשר למאזן הנוחות נטען כי מקום שבו מדובר במכרז לביצוע עבודות הקמה הנטייה היא ל"התגמשות" ביחס לפגמים שנפלו בהצעה. לבסוף נטען כי טעה בית משפט קמא שהכריע בבקשה מבלי לבקש תשובה ומבלי לקיים דיון במעמד הצדדים; וכי לא חל שיהוי בהתנהלות המבקשת.
3.
המשיב בתגובתו טוען כי בקשת המבקשת מתייתרת משהעתירה שהגישה בעניין קבועה לדיון בבית משפט קמא במועד קרוב, ביום 18.1.2017, ומשום שממילא עד למועד זה לא יפרסם המשיב מכרז חדש. לטענת המשיב, פסילת הצעתה של המבקשת אינה נעוצה בפגם טכני, אלא באי עמידה בתנאי סף מהותי של המכרז. עוד טוען המשיב כי בניגוד לטענת המבקשת, אם יאפשר המשיב למציעה יחידה לתקן פגמים שנפלו בהצעתה – ייפגע השוויון כלפי מציעים פוטנציאליים שלא הגישו הצעתם למכרז. המשיב מוסיף ומדגיש כי הגוף המוסמך להכריע בעניין פסלותה של ההצעה היא ועדת המכרזים ולא ועדה מקצועית אחרת. משכך, סיכויי העתירה נמוכים. המשיב מוסיף כי גם שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו, משום שאין בנזק היחיד שעלול להיגרם למבקשת – שבמכרז החדש יתמודדו מציעים נוספים מלבדה, ובכך תפסיד יתרון שהיה לה – כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בקשה למתן צו ביניים במסגרת עתירה מינהלית מחייבת עריכת "מקבילית כוחות" בין סיכויי העתירה לבין מאזן הנוחות (ראו למשל בר"ם 9053/16 ר.א.י (תעשיה לתבניות מתקדמות) בע"מ נ' ועדת המכרזים החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ , פסקה 5 (7.12.2016)). מבלי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי העתירה, לא שוכנעתי כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה.
המבקשת לא הצביעה על נזק בלתי הפיך שייגרם לה אם תידחה בקשתה זו להקפאת הליכי המכרז החדש עד להכרעה בעתירה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהינתן המועד הקרוב לדיון – יום 18.1.2017. פרסום מכרז אינו בבחינת צעד בלתי הפיך, ומה גם שהמשיב הצהיר כי ממילא לא יפרסם מכרז חדש עד למועד זה. הנחתי היא אפוא כי ניתן יהיה להכריע בעתירה במועד קרוב ושניתן יהיה להעניק סעד אפקטיבי, אם תהיה עילה לכך, גם מבלי שיינתן צו ביניים. בשולי הדברים אעיר כי לא מצאתי פגם בכך שבית המשפט לא קיים בבקשה דיון במעמד הצדדים, משאין הדין מחייב זאת (ראו תקנה 9(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; בר"ם 6942/10 מטיילי קריית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת , פסקה 13(ב) (26.10.2010); בר"ם 6764/06 גאזי עומר בניה ותשתיות נ' ראש מועצה מקומית זמר , פסקה 9
(27.8.2006) ).
הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הליך זה בסך 7500 ש"ח.
ניתנה היום, ה'
בטבת התשע"ז (3.1.2017).
ש
ו פ ט