פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בר"ש 1504/14מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה נ. פלוני

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל
סדר דין אזרחי · פרסום שמו של אדם בהליך משמעתיערעור על החלטת בית הדין למשמעת לאסור פרסום, שהתקבל לאחר שהוענק לו מעמד של ערעור

בית המשפט העליון קיבל את הערעור לאחר שהוחלט לדון בבקשת רשות הערעור כערעור, וביטל את פסק הדין קמא שאסר פרסום. נקבע כי הדין הקיים מתיר איסור פרסום בהליכי בית הדין למשמעת רק לצורך הגנה על בטחונם של בעל דין, עד או אדם ששמו הוזכר. נקבע כי שמה של המשיבה לא יפורסם למשך 21 יום.

העובדות

העותרת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דין קמא שאסר פרסום. לאחר שמיעת טיעונים הוחלט לדון בבקשה כערעור ולקבל אותו, ופסק הדין קמא בוטל. המשיבה לא תועלה לאתר הנציבות למשך 21 יום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לאסור פרסום שמו של אדם בהליכי בית הדין למשמעת ובבתי המשפט?
  2. 2.מהו הדין הקיים לעניין איסור פרסום בהליכים משמעתיים לפי חוק שירות המדינה (משמעת)?

הלכות

  1. 1

    הדין הקיים מאפשר לאסור פרסום בהליכי בית הדין למשמעת רק כאשר בית הדין רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונם של בעל דין, עד או אדם ששמו הוזכר בהליך

    ״ניתן לאסור פרסום בהליכי בית הדין למשמעת רק ככל שבית הדין רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונם״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • פומביות הליכים
  • בית הדין למשמעת
  • שם המשיבה
  • מידתיות
  • שקיפות
  • הגנה על בטחונם של בעל דין
  • אתר הנציבות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בר"ש

1504/14

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט נ' סולברג

המערערת:

מדינת ישראל

-

נציבות שירות המדינה

נ ג ד

המשיבה:

פלונית

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי

בחיפה (השופט מ' דרורי)

בעמ"ש 029553-12-12 מיום 31.1.14

תאריך הישיבה:

י"ח בכסלו התשע"ה

(10.12.14)

בשם המערערת:

עו"ד מיכל סיבל-דראל

בשם המשיבה:

עו"ד סיגל פעיל;

עו"ד יפעת תבור

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

לאחר שמיעת טיעונים ובהמלצתנו נעתרה העותרת לקבלת בקשת רשות הערעור הנדונה על-ידינו כערעור. התוצאה היא כי פסק הדין קמא בטל. אכן עסקינן בשאלה מורכבת הנדרשת, מחד גיסא, לאינטרס ציבורי בפומביות הליכים בבתי המשפט ובתי הדין השונים, מטעמי שקיפות וטעמים ציבוריים נוספים וידועים, ומאידך גיסא, למידתיות ולשאלת היחס בין האינטרס הציבורי לבין שמו של אדם ולנזק העלול להיגרם לו בפרסום, וגם בחומר הרב מן המשפט העברי שנדרש לו בית המשפט קמא יש עניין. עוסקת בכך אף ועדה נכבדה בראשות השופט בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד.

ב.

ואולם, הדין הקיים – והוא סעיף 41(ב)(ג) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 – ברור ולפיו ניתן לאסור פרסום בהליכי בית הדין למשמעת רק ככל שבית הדין "רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונם של בעל-דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך"; וראו גם סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984. זהו המצב המשפטי לעת הזאת, וכמובן בעולם הדינמי והשונה בו אנו חיים כיום, בעידן האינטרנטי והוירטואלי, יתכנו שינויים בעתיד, בלא שנביע דעה וניטע מסמרות.

ג.

הערעור מתקבל איפוא, אך בהסכמה לא יועלה שם המשיבה לאתר הנציבות למשך 21 יום, כדי לאפשר לה לכלכל דרכיה, ואיננו מביעים דעה על כך. במשך אותם 21 יום גם לא יפורסם שמה באתר בית משפט זה, ופסק הדין יוכתר בשלב זה "פלונית".

ניתן היום, י"ח בכסלו התשע"ה (10.12.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמש 29553-12-12

הלכות

  1. 1הדין הקיים מאפשר לאסור פרסום בהליכי בית הדין למשמעת רק כאשר בית הדין רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונם של בעל דין, עד או אדם ששמו הוזכר בהליך