בר"ש 1938/22סעיד יחיא נ. נציבות שירות המדינה

1.

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 10.3.2022, בעב"י 32661-01-22 (השופטת ע' ורבנר ), שעל-פיו התקבל בחלקו ערעור המבקש על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, מיום 15.12.2021, בבד"מ 68/21 (עו"ד א' כהן , גב' א' ע' ח'לאילה ומר ג' ח'ואלד ), כך שתקופת פסילתו של המבקש משירות המדינה תעמוד על 3 שנים, ותקופת פסילתו ממשרד החינוך תעמוד על 4 שנים.

2.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית הדין למשמעת, ושקלתי את טיעוני המבקש בכובד ראש, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, וזאת ללא צורך בתשובה. בערעור ב'גלגול שלישי' עסקינן, לאחר ששתי ערכאות שיפוטיות נתנו דעתן על עניינו של המבקש (בר"ש 9278/17 שפירא נ' נציבות שרות המדינה

– מדינת ישראל , פסקה 13 (20.12.2017); בר"ש 773/20 אזולאי נ' נציבות שירות המדינה , פסקה 7 (11.2.2020)). כידוע, רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תינתן רק אם הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), או אם קיים חשש לעיוות דין (רע"א 1099/00 בודקר נ' בודקר (20.3.2000); ראו גם: נעם סולברג "בקשת רשות לערער – הלכה ואין מורין כן" משפטים יח 447 ,448 (1989)). המבקש מנסה לעטות לבקשתו כסות עקרונית, אך הדבר לא עלה בידו. טענותיו כולן, טענות ערעוריות הן, הנסובות סביב עניינו הקונקרטי. גם עיוות דין אינו בנמצא, והמבקש אף לא טוען לכך.

3.

למעלה מן הצורך, אתייחס לטענת המבקש, שלפיה יש לקזז את תקופת השעייתו משירות המדינה מתקופת הפסילה שנגזרה עליו. לטענתו, הוא "יורחק למשך תקופה של 8 שנים באופן שעומד בסתירה עם המטרה שלשמה קוצרה תקופת הפסילה על-ידי בית המשפט המחוזי" . דא עקא, בית המשפט המחוזי נתן דעתו על תקופת ההשעיה של המבקש. "העובדה כי היה מושעה מ-10.7.2018" , שימשה אחד הנימוקים לקיצור תקופת הפסילה, והעמדתה על 3 שנים, חלף 6 שנים שנגזרו בידי בית הדין למשמעת. המבקש טוען כי אין להעמידו ב'סיכון כפול', אך למעשה, מבקש לעשות 'שימוש כפול' באותה נסיבה מקילה; זאת לא ניתן.

4.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

משלא נתבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.