בר"ש 5480/12 עו"ד עוז גדות נ. ועדת האתיקה הארצית

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר סגל) מיום 18.6.12 בתיק עמל"ע 18530-10-11. עניינו של התיק, הרשעת המבקש - עורך דין במקצועו - בעבירה של הפרת חובת סודיות למרשו.

ב.

בין יתר טענות המבקש הועלתה הטענה, כי המשיבה (ועדת האתיקה הארצית), אשר מעמדה כקובל בדין המשמעתי הוסדר רק בשנת 2008 (במסגרת תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961), לא היתה מוסמכת לפתוח בהליך נגדו בשנים 2009-2008 בטרם נכנס תיקון 32 לתקפו (ראו הוראות המעבר בסעיפים 27-26 לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), תשס"ח - 2008). ביחס לטענה זו בלבד התבקשה (ביום 17.5.12) תגובת המשיבה. מן התגובה (מיום 28.8.12) עולה, כי החלטת המשיבה לקבול נגד המבקש אושרה (ביום 29.7.08) על ידי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (שהוא קובל מוסמך לפי סעיף 63 לחוק הלשכה עובר לתיקון 32); וכן כי החלטה נוספת ברוח זו (שניתנה לאחר פניות המבקש) אושרה אף היא (ביום 20.1.09) על ידי הועד המרכזי. עוד נמסר, כי הקובלנה (שהוגשה בסופו של דבר ביום 3.6.09) הוגשה על ידי הועד המרכזי (סעיף 21 לתגובת המשיבה) ורק בהמשך (בהתאם להוראות המעבר שבתיקון 32) באה המשיבה בנעלי הקובל במקום הועד המרכזי. כן הוזכר, כי המבקש לא העלה טענה לחוסר סמכות בזמן אמת, ואף פנה ישירות למשיבה בפניות מפניות שונות. ולבסוף, נטען כי השתהות המבקש בהעלאת הטענה, אף אם היה מתחילה ממש בטענה זו, מצדיקה תוצאה של בטלות יחסית.

ג.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה לרשות ערעור. בכל הנוגע לטענות המכוונות לגופה של ההכרעה אציין, כי רשות ערעור בתיקים מסוג זה נשקלת "בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123)" (בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב (לא פורסם)), ואין הבקשה שלפנינו באה בגדרים מצומצמים אלה. מסיבה זו התבקשה התשובה - כאמור - בשאלת הסמכות בלבד . בכל הנוגע לשאלה זו עצמה, סבורני כי די בנתונים שהציגה המשיבה בתגובתה, אשר מעידים כי הועד המרכזי הוא שהגיש את הקובלנה נגד המבקש (והוא שקיבל, ולמצער אישר, את ההחלטות המהותיות לגבי הגשתה). בנסיבות אלה, ובפרט בהתחשב במועד העלאתה של הטענה, אין בידי להלום כי ההליך נוהל בחוסר סמכות ודינו להיבטל.

ד.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.