בש"א 10007/16 בש"א 10007/16

1.בפניי בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.11.2016 בו התקבלה בקשה לביטול הענקה.

בבקשה נטען כי הארכה נדרשת בשל מצבו הרפואי של המבקש, אשר אושפז בבית החולים בתוך פרק הזמן שהיה נתון להגשת הערעור. למרבה הצער לאחר הגשת הבקשה הודיעו בא-כוח המבקש והמשיב 1 כי המבקש הלך לבית עולמו ביום 21.12.2016.

2.המשיב 2 נתן הסכמתו לבקשה, ואילו המשיב 1 מתנגד לה.

כעולה מתגובת המשיב 1 המועד האחרון להגשת ההליך חלף ביום 18.12.2016. עוד ציין המשיב 1 כי בצהרי אותו היום פנה אליו בא-כוח המבקש לשם קבלת עמדתו ביחס לבקשת הארכה, ובשעות הערב של אותו היום שלח את הבקשה בפקסימיליה לבית המשפט, וזו התקבלה לרישום ביום 22.12.2016. המשיב 1 הדגיש בתגובתו, בין היתר, כי הפניה לבית המשפט נעשתה לאחר שהמועד להגשת הערעור חלף וכי לא ניתן לכך הסבר מספק.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפניי החלטתי להיעתר לבקשה.

ראוי היה אמנם לפנות לבית משפט זה בבקשה למתן ארכה טרם שהמועד להגשת הערעור חלף ולא בתום היום האחרון להגשתו (ולאחר סיום שעות הפעילות של מזכירות בית המשפט). יחד עם זאת, בא-כוח המבקש הודיע למשיב 1 על כוונתו להגיש את בקשת הארכה ביום האחרון להגשת ההליך (בשעות הצהריים), ובכך יש למזער את הסתמכותו על סופיות פסק הדין, ויוזכר כי גם הפניה לבית המשפט נעשתה סמוך לאחר מכן. כמו כן, למרבה הצער מצבו הרפואי של המבקש אכן התדרדר בפרק הזמן שהיה נתון לו להגשת הערעור (וכאמור הוא נפטר שלושה ימים לאחר מכן), ויש להניח כי אכן היה בכך כדי להקשות על הכנת הערעור במועדו. לכך יש להוסיף כי עניין לנו בערעור בזכות וכי המשיב 2 לא התנגד לבקשה.

בנסיבות אלו כולן סבורני כי הכף נוטה אל עבר קבלת הבקשה, והבקשה מתקבלת אפוא, כך שהערעור יוגש בתוך שבעה ימים ממועד המצאת ההחלטה לבא-כוח המבקש המנוח.

כן נדרש בא-כוח המבקש להגיש בקשה לחלופי בעל-דין, כך שיורשיו של המבקש (על פי צו קיום צוואה או צו ירושה) או מנהל עזבונו יבואו בנעליו.