בש"א 10018/06 נירה לוטן נ. דוד ירמייב

לפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל את תביעת פיצויים של המשיבים נגד המבקשים בגין רשלנות מקצועית. פסק הדין ניתן ביום 22.10.06 והומצא למבקשים ביום 29.10.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 4.12.06.

בפסק הדין נקבע כי המבקשים התרשלו בכל הנוגע בטיפול בענייניהם של המשיבים וכי עליהם לשאת בכל הנזקים שנגרמו למשיבים עקב כך. לאחר מכן דן בית המשפט קמא

בשיעור הנזק. החלק האופרטיבי של פסק הדין פוצל לשניים. בחלק הראשון נקבע סכום כסף שעל המבקשים לשלם למשיבים בגין הנזקים שנגרמו להם, לרבות הנזקים הלא ממוניים. הסכום נקבע כסכום כולל בסך 1,033,058 ₪ כאשר מתוך סכום זה נקבע חלקו של המשיב 1 וחלקה של המבקשת 2. החלק השני של הפיצויים הוענק למשיבים בדרך של המחאת חובם של המשיבים לבנק העצמאות (להלן: הבנק ) למבקשים. מפאת חשיבות הדברים לענייננו, נצטט את החלק הרלבנטי בפסק הדין:

"כאמור, יש להביא לתוצאה לפיה, כל חוב של התובעים שנותר לבנק עצמאות, בגין הדירה מושא תיק זה, יחול וישולם על ידי הנתבעים (המבקשים בענייננו, ש.ל.), ביחד ולחוד, תוך הפטר התובעים (המשיבים בענייננו, ש.ל.) מן החוב האמור.

לצורך עניין זה יודיע בנק העצמאות, תוך 30 יום מהיום, בהודעה בכתב לתיק בית המשפט עם העתק לב"כ הצדדים בתיק, כי קיבל הודעה על המחאת הזכות/חבות, לגבי חוב ההלוואה לבנק העצמאות, וכי הוא לא ימשיך לנקוט בהליכי גבייה או אחרים בגין חוב זה, כנגד התובעים.

כמו כן יודיעו בנק העצמאות ונתבעים מהו גובה הסכום עליו הוסכם – בכל תוך הסתמכות על הצהרתו של בא כוח הבנק, לפיה מסכים הוא להעמיד את יתרת החוב על סכום נמוך משמעותית מסכום החוב הקיים...ובהעדר הסכמה, כי סכום החוב ייקבע על ידי בית המשפט, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

היה ובנק העצמאות למרות האמור, ימשיך לגבות את חוב המשכנתא מהתובעים, יהיו רשאים התובעים מכוח פסק דין זה, להיפרע מן הנתבעים בנוגע למלוא החיובים הנוספים שיחויבו על ידי בנק העצמאות, בגין חוב המשכנתא על הדירה, וזאת מעבר לסכומים הפסוקים על פי פסק דין זה."

2.

בבקשה נטען כי בגוף פסק הדין נקבע כי פסק הדין אינו סופי וכי הוא טעון השלמה. במצב דברים זה, לטענת המבקשים מרוץ המועדים להגשת ערעור על פסק הדין יחל רק לאחר שיושלם פסק הדין. המבקשים מבהירים כי הבקשה שלפני הוגשה רק מפאת הזהירות, על מנת למנוע מצב בו יוחמץ המועד להגשת ערעור. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אם אכן פסק הדין אינו סופי והוא טעון השלמה, ממילא לא נזקקים המבקשים לבקשה למתן ארכה. לעומת זאת, אם פסק הדין הינו סופי, אין המבקשים מצביעים על טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה.

3.

השאלה העולה בענייננו הינה האם פסק הדין 'סוגר את התיק', באופן מלא או חלקי מבחינת המבקשים. בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, יש להבחין לעניין זה בין היחסים שבין המבקשים למשיבים לבין היחסים שבין המבקשים לבנק. דומה, שבכל הנוגע ליחסים שבין המבקשים למשיבים, פסק הדין סיים את ההתדיינות ביניהם. בית המשפט קמא קבע, כאמור, את אחריותם של המבקשים ופסק למשיבים סעדים שונים שהתבקשו על ידם בגין נזק לא ממוני, נזקי גוף, השבה, ונזק רכושי. ההחלטה המשלימה שעל בית משפט קמא ליתן עניינה ביחסים שבין המבקשים לבנק. אציין, כי מהחלטת בית משפט קמא מיום 14.1.07 עולה כי הבנק הסכים להמחאת חובם של המשיבים למבקשים והוא הודיע כי לא ימשיך לנקוט הליכי גבייה כנגד המשיבים אלא כנגד המבקשים. במצב דברים זה, אין בהחלטה המשלימה שעל בית משפט קמא ליתן

כדי להעלות או להוריד לגבי היחסים שבין המבקשים למשיבים. בנסיבות אלה, בהעדר טעם מיוחד למתן ארכה, אין מקום להמתין להחלטה המשלימה לצורך הגשת ערעור על פסק הדין. בשים לב לכך שהבקשה שלפני הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, אני מאפשרת למבקשים להגיש ערעור על פסק הדין תוך 30 יום מעת המצאת החלטה זו. ככול שהמבקשים יבקשו להשיג גם

על החלטתו המשלימה של בית משפט קמא, כאשר זו תינתן, תוגש על ידם בקשה לתיקון הודעת ערעור.