החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 10064/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי

ניתן ביום

בקצרה

ביטוח · איחוד דיונים בתביעת נזיקין ותביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומיבקשה לאיחוד דיונים בין תובענות בבתי משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה לאיחוד שתי תובענות: תביעת נזיקין של נפגע תאונת דרכים לפיצויים ותביעת שיפוי חוזית של המוסד לביטוח לאומי. נקבע כי שתיהן מעוררות שאלה מרכזית משותפת של שיעור הנכות הניתן לייחסו לתאונה, ולכן האיחוד מייעל את ההליכים ומונע הכרעות סותרות. כמו כן תוקנה טעות סופר בשם אחד המבקשים.

העובדות

המשיב 2 הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים לבית משפט השלום באשקלון. המשיב 1 הגיש תביעה חוזית לשיפוי בגין גמלאות ששילם, בסדר דין מקוצר, לבית משפט השלום בירושלים. המשיב 1 התנגד לאיחוד בטענה כי ההסדר החוזי נועד לייעל את הדיון ללא תלות בתביעת הנפגע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד דיון בתביעת נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים עם דיון בתביעה חוזית לשיפוי בגין גמלאות שולם?
  2. 2.האם קיימות שאלות דומות של משפט ועובדה המצדיקות איחוד התובענות?

הלכות

  1. 1

    איחוד הדיון מוצדק כאשר שתי התביעות מעוררות שאלות דומות, ובעיקר שיעור הנכות שניתן לייחסו לתאונה, ובכך מתאפשר ייעול ההליכים ומניעת הכרעות סותרות.

    ״בנסיבות אלה יש באיחוד הדיון כדי לייעל את ההליכים ולמנוע הכרעות סותרות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תאונת דרכים
  • נזקי גוף
  • תביעת שיבוב
  • שיפוי
  • גמלאות
  • שיעור הנכות
  • הסדר חוזי
  • סדר דין מקוצר
  • שאלות דומות של משפט ועובדה
  • הכרעות סותרות
  • תיקון טעות סופר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון

בש"א

10064/05

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשות:

1.

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. המוסד

לביטוח לאומי

2. מרק גוגלב

בקשה לאיחוד דיון

בשם המבקשות: עו"ד זיו

מנדלוביץ

בשם המשיב 1: עו"ד אפרת

ברוך-אלטרץ

החלטה

לפניי בקשה לאיחוד הדיון בת.א. 2695/01 (שלום אשקלון) עם הדיון בת.א. 8014/05 (שלום י-ם) כך ששתי התובענות תתבררנה ביחד בבית משפט השלום באשקלון.

המשיב 2 הגיש תביעה כנגד המבקשים 1 ו-2 לבית משפט השלום באשקלון לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. המשיב 1 הגיש תביעה חוזית כנגד המבקשים 1 ו-2 לשיפוי בגין גמלאות שמשלם המשיב 1 למשיב 2 בעקבות פגיעותיו באותה תאונת דרכים. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בירושלים. הבקשה היא לאחד את שני ההליכים. המבקשים טוענים כי בשני ההליכים כרוכות שאלות דומות של משפט ועובדה ויהיה באיחוד התובענות כדי לייעל את הדיון ולחסוך באמצעים ובזמן שיפוטי. המשיב 2 משאיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיב 1 מתנגד לה. לטענת המשיב 1, תביעתו החוזית שונה במהותה מתביעת הנזיקין של משיב 2. ההסדר החוזי נועד להסדיר מראש את היחסים בין המבקשים למשיב, ללא תלות בתביעת הנפגע. אחת התכליות העיקריות של הסדר חוזי זה הייתה ייעול הדיון. איחוד התובענות יסכל תכלית זו, ומכל מקום לא יהיה בה כדי לייעל את הדיון.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. שתי התובענות עוסקות בתוצאותיה של אותה תאונת דרכים שאירעה למשיב 2. אמנם, מהותן של שתי התביעות שונה. תביעתו של המשיב 2 כנגד המבקשות הינה תביעה נזיקית. מנגד, היחסים בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח מעוגנים בהסדר חוזי שתכליתו, בין היתר, לקצר הליכים ולחסוך התדיינויות. תכלית זו מושגת על-ידי ניתוקה של תביעת השיבוב מתביעתו של הניזוק, וקביעת שיעור הגמלאות, ולא שיעור הנזק, כבסיס לחובת השיפוי. אלא שבנסיבות שבפנינו, שתי התובענות מעוררות, לכאורה, שאלות דומות. שאלה מרכזית השנויה במחלוקת בשתי התובענות היא שיעור הנכות ממנה סובל המשיב 2, אשר ניתן לייחסו לתאונת הדרכים. בנסיבות אלה יש באיחוד הדיון כדי לייעל את ההליכים ולמנוע הכרעות סותרות.

הבקשה מתקבלת, אפוא, באופן שהדיון בת.א. 2695/01 (שלום אשקלון) יאוחד עם הדיון בת.א. 8014/05 (שלום י-ם) כך ששתי התובענות תתבררנה יחד בבית משפט השלום באשקלון.

אשר לבקשה לתיקון טעות סופר: כמבוקש. שם המבקשת 1 ישונה ובמקום "המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)" יבוא "הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ".

ניתנה היום, י"ב חשוון,

תשס"ו (14.11.05).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איחוד הדיון מוצדק כאשר שתי התביעות מעוררות שאלות דומות, ובעיקר שיעור הנכות שניתן לייחסו לתאונה, ובכך מתאפשר ייעול ההליכים ומניעת הכרעות סותרות.