פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
10081/17
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
ערעור על החלטת כב'
הרשם גלעד לובינסקי זיו מיום 24.12.2017
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
1.
לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ג' לובינסקי זיו מיום 24.12.2017 על פיה פטר את המערער מתשלום אגרת המשפט אך חייב אותו בהפקדת ערבון בסך של 1,500 ש"ח בערעור על החלטת פסלות שופט.
2.
המערער מלין על כך שהרשם לא התחשב דיו במצבו הכלכלי – על כך שפוטר לאחרונה מעבודתו, חי מקצבת אבטלה בסך של 1,736 ש"ח לחודש, הוטלה עליו הגבלה בתיק הוצאה לפועל בשל חוב של למעלה מ- 80,000 ש"ח, וקיבל פטור מתשלום אגרה בהליך אחר זה לא מכבר ביום 18.8.2017. כן טען כי היה על הרשם לקחת בחשבון כי בקשת הפסלות הוגשה בתיק נזקקות.
3.
החלטת הרשם באה לאחר מתן החלטה מנומקת מיום 18.12.2017 בה דן גם בסיכויי הערעור בטענת הפסלות וגם במצבו הכלכלי של המערער. ההחלטה מושא ערעור זה ניתנה לאחר שהמערער צירף מסמכים לבקשה לעיון חוזר שהגיש לרשם, מסמכים שאמנם בססו את טענותיו כפי שהובעו בבקשתו המקורית בדבר מצבו הכלכלי, אך לא היה מהם כדי לשכנע את הרשם להעניק לו פטור מלא מהפקדת הערבון נוכח קלישות סיכויי הערעור בתיק העיקרי בטענת פסלות השופט.
4.
אין מקום להתערב בהחלטת הרשם.
5.
שונה תשלום אגרה מהחיוב בהפקדת ערבון נוכח התכליות השונות העומדות מאחוריהן (ע"א 3411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר נאמן על נכסי החייב (3.10.2011)). לכן, על אף שהרשם השתכנע כי יש לתת למערער פטור מתשלום האגרה, אין הדבר גורר פטור מהפקדת הערבון, הבא לתת מענה להוצאות המשיבים בערעור לאחר שקלול סיכויי הערעור. אדרבה, הרשם גם התחשב במצבו הכלכלי של המערער בקביעת גובה הערבון המתון ביותר בנסיבות העניין.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן
היום, י"ג בטבת התשע"ח (31.12.2017).
ש ו פ ט