פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
10095/05 - א'
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשת:
המועצה האיזורית מנשה
נ ג ד
המשיבים:
1. האחים ברוד
עבודות עפר ופיתוח (1986) בע"מ
2. דני מזור
3. מדינת ישראל,משרד התשתיות הלאומיות, המינהל לפיתוח תשתיות ביוב
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת: עו"ד דן
נחליאלי
בשם המשיבה 1: עו"ד אדוארד
שחאדה
בשם המשיב 2: עו"ד רוני
מועלם
בשם המשיב 3: עו"ד לימור
פלד
החלטה
בקשה לאיחוד הדיון בתובענות שהוגשו בבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 5315/04) ובבית משפט השלום בבית שאן (ת.א. 1083/05) לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
1.
המשיב 2 (להלן - הקבלן) זכה במכרזים לעבודות תשתית אותם פרסמה המבקשת. לאחר התחלת העבודות (בשנת 1998), קרס הקבלן כלכלית ועקב כך הופסקו העבודות. תחת הקבלן באה המשיבה 1 (בשנת 1999), שהשלימה את עבודות התשתית.
2.המשיבה 1 הגישה (ביום 19.8.2004) תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת והמשיב 3 (להלן – הנתבעים) בבית משפט השלום בחיפה (ת"א 15315/04). בתביעה זו, דרשה המשיבה 1 לשלם לה סך של כחצי מיליון ש"ח עבור ביצוע העבודות. נטען, כי בין המשיבה 1 ובין הנתבעים נכרת חוזה עצמאי להשלמת עבודות התשתית מהשלב בו הופסקו. כן צירפה המשיבה 1 לתביעתה מסמך המלמד שהקבלן המחה לה את זכותו בכספים המגיעים מהנתבעים. בטענות ההגנה של הנתבעים נטען, בין היתר, שלא הייתה כל התקשרות חוזית בינם לבין המשיבה 1. ככל שהייתה התקשרות חוזית, כך נטען, הרי שהיא נעשתה בינם לבין הקבלן, שבנעליו נכנסה המשיבה 1. בהליך זה, ולבקשת המשיבה 1, הוציא בית המשפט צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להעביר לידי הקבלן כספים הקשורים לעבודות הפיתוח.
3.ביני וביני, הגיש הקבלן (ביום 3.5.2005) תביעה בסדר דין מקוצר, בבית משפט השלום בבית שאן, כנגד הנתבעים (ת"א 1083/05). בתביעתו דרש הקבלן כי הנתבעים ישלמו לו סך של כחצי מיליון ש"ח (ללא ריבית), אותו התחייבו הם לשלם בתמורה לעבודות התשתית.
4.המבקשת, שהיא נתבעת בשני ההליכים, מבקשת לאחד את שני ההליכים, זה המתנהל בחיפה וזה המתנהל בבית שאן. נטען, כי בין ההליכים יש דמיון רב, הן לעניין הרקע העובדתי, הן לעניין זהות הנתבעים והן לעניין השאלות המשפטיות. שני ההליכים עוסקים באותה מערכת עובדתית. בשני ההליכים נתבעים אותם כספים בגין אותן עבודות. את ההליך המאוחד מעוניינת המבקשת לקיים בבית משפט השלום בחיפה, שם נמצא ההליך – כך נטען – בשלב מתקדם יותר, ובו גם הוצא צו מניעה המונע את העברת תמורת העבודות לקבלן. המשיב 3 מסכים לבקשה מאותם טעמים.
5.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לשיטתה, שתי התביעות שונות ואין ביניהן כל השקה. איחודן יסרבל את הדיון. החוזה להשלמת עבודות הפיתוח שנכרת בין המשיבה 1 לבין הנתבעים אינו קשור לחוזה המקורי בין הנתבעים לקבלן. התשתית העובדתית שונה. הסעדים המבוקשים שונים. בהליך בחיפה המשיבה 1 תובעת כספים עבור השלמת העבודות בשנת 1999. בהליך בבית שאן תובע הקבלן על העבודות שבוצעו בשנת 1998. הקבלן מתנגד אף הוא לאיחוד הדיון, מטענות דומות.
6.עיינתי בחומר המונח לפניי. באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. לא אחת נפסק כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (ראו למשל: בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם)). אמנם, קיים שוני בין עילות התביעה והסעדים הנתבעים. עם זאת, קיימת השקה רבה בין ההליכים. בשני ההליכים הנתבעים נתבעים כיוון שלא שילמו על עבודות תשתית. המשיבה 1 והקבלן גורסים כי מדובר בשתי מערכות חוזיות נפרדות ובסעדים שונים. הנתבעים, לעומת זאת, סבורים כי לא מדובר בשני חוזים נפרדים שכן המשיבה 1 באה בנעליו של הקבלן. בנסיבות אלו, יש דמיון רב בסוגיות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות. יש זהות רבה בין בעלי הדין. מן הראוי שבפני בית המשפט הדן בעניין תיפרש מלוא התשתית העובדתית הרלוואנטית. באשר למקום הדיון המאוחד, נחה דעתי כי יש להיענות למבקשת ולקיימו בחיפה, שם נמצא ההליך בשלב מתקדם יותר. המשיבה 1 והקבלן אף לא טענו בפנינו כל טענות נגד לעניין זה.
7.לפיכך, אני מורה כי הדיון בת.א. (בית-שאן) 1083/05 דני מזור נ' מועצה אזורית מנשה ואח' , יועבר לבית משפט השלום בחיפה ויידון בו במאוחד עם ת.א. 15315/04 האחים ברוד עבודות עפר ופיתוח (1986) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התשתיות הלאומיות, מנהלת המים והביוב ואח' . בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בכסלו התשס"ו (21.12.2005).
ה
נ ש י א