בש"א 10389/04 אפרת עמר נ. יוסף עמר

כבוד הרשם י' מרזל דחה בקשה לפטור מעירבון, שהגישה המערערת במסגרת הליך בקשת רשות ערעור שיזמה. כבוד הרשם סקר את טענות המערערת אודות מצבה הכלכלי הקשה, וכן את טענות המשיב לפיהן הצהרותיה של המערערת אין בהן אמת. כבוד הרשם קבע כי "המבקשת אינה מצרפת כל ראיה למצבה הכלכלי הקשה" וכי המכתבים היחידים אותם היא מצרפת הם משנת 2002 ואין בהם כדי להעיד על מצבה דהיום. עוד קבע כבוד הרשם, כי "המבקשת אינה מצרפת תדפיסי חשבון בנק כדי שניתן יהיה להיווכח האם יש אמת בסתירות האמורות בתגובתו של המשיב בדבר הכנסותיה החודשיות", וכי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. עם זאת, מצא כבוד הרשם לנכון להעמיד את סכום העירבון על 10,000 ש"ח, חלף הסכום שנקבע לכתחילה (15,000 ש"ח).

על החלטה זו מלינה המערערת בפני. המערערת שבה וטוענת כי עבודתה הופסקה וכי אינה משתכרת עוד כבעבר. היא מציינת כי היא נכונה להגיש תדפיסי חשבון בנק, אם הדבר דרוש. כמו-כן גורסת המערערת כי ראוי שסיכויי הערעור ייבחנו על-ידי בית המשפט ולא על-ידי כבוד הרשם.

עיינתי בבקשה, ולא מצאתי עילה להתערב בשיקול-דעתו של כבוד הרשם, אשר לא מצא בחומר שהגישה המערערת בסיס די למתן פטור מלא מעירבון, ואף סבר כי סיכויי הערעור, לצורך ההליך שבפניו, אינם גבוהים. עם זאת, מצא כבוד הרשם כאמור להקל עם המערערת ולהעמיד את סכום העירבון על 10,000 ש"ח, זאת בהתחשב במהות ההליכים ובהוצאות שנפסקו בערכאה דלמטה.

סוף דבר – הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.