בש"א 10413/07 ברוך טייטלבוים ואח' נ. זינב אלעזה ואח'

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לדחות את תביעת המבקשים על הסף. ההחלטה ניתנה ביום 15.10.2007 בהעדר הצדדים. לטענת המבקשים היא הומצאה להם ביום 24.10.2007. בהמשך, ביום 12.11.2007, ניתנה החלטה בבקשה לתיקון טעות סופר שהגישו המבקשים. ההחלטה – המתקנת טעות הסופר שבפסק הדין - נתקבלה אצל המבקשים ביום 14.11.2007. בבקשתם נטען כי יש לראות, לעניין הערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין ומשכך הבקשה מוגשת למען הזהירות בלבד. בבקשה להארכת מועד נטען כי עקב סיבות רפואיות נבצר מבא כוח המבקשים לטפל בעניין הגשת הערעור והוא זקוק לזמן נוסף. לכן התבקשה הארכת מועד עד ליום 27.12.2007.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם יוצגו המבקשים בבית המשפט קמא על ידי עורכי דין נוספים, ולא הוסבר מדוע אותם עורכי דין אינם מטפלים בהגשת הערעור. כן נטען כי הבקשה פגומה מאחר שמדינת ישראל לא צורפה כמשיבה לבקשה, הגם שהייתה בעלת דין בבית המשפט קמא. לבסוף, נטען כי האישור הרפואי שצורף בתמיכה לבקשה אינו אישור מאת מוסד רפואי מוסמך או אישור רפואי המאומת כדין על פי פקודת הראיות. בתשובה לטענות אלה הבהיר בא-כוח המבקשים כי כיום הוא משמש כמייצגם הבלעדי של המבקשים ומדינת ישראל הייתה משיבה פורמאלית בלבד בהליך בבית המשפט קמא ומכל מקום נתנה הסכמתה להארכת המועד המבוקשת.

לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי נוכח ההחלטה בעניין תיקון טעות סופר, כלל אין צורך להיזקק לבקשה להארכת מועד, שהוגשה מחמת הזהירות. סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), הדן בתיקון פסק דין, קובע דחייה של תחילת מרוץ המועדים להגשת ערעור. על פי סעיף 81(ג) לחוק, "תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת". במקרה שלפניי, נעתר בית המשפט ביום 12.11.2007 לבקשת המבקשים לתיקון טעות סופר בהחלטה מיום 15.10.2007. אמנם, הטעות מתייחסת לעניין שולי בהחלטה. עם זאת, נוכח לשונה המפורשת של ההוראה בסעיף 81(ג) לחוק, אין הצדקה שלא להחיל את ההוראה גם על המקרה שלפני. יצוין כי המשיבים, בתגובתם, כלל לא התכחשו לטענות המבקשים בעניין זה. את המועד להגשת הליך יש למנות, איפוא, מיום 14.11.2007, המועד בו הומצאה למבקשים ההחלטה המתקנת את פסק הדין. מכאן שיום ה- 27.12.2007, בו ביקשו המבקשים להגיש את הערעור, מצוי בתוך המועד החוקי להגשתו ולא נדרשת כלל הארכת מועד. במצב דברים זה, אני מורה על מחיקת הבקשה. כתב הערעור שהוגש ביום 27.12.2007 יקובל לרישום.