בש"א 10609/08 עיריית רעננה נ. יהודה פריידנברג

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתובעה כספית שהגישו המשיבים נגד המבקשות ביום 6.6.07 מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז.

1.

עניינה של התובענה שהעברת מקום הדיון בה מבוקשת הנו פיצוי בגין הפקעת חלקת קרקע לצורכי ציבור, בנסיבות בהן הוקצה בסופו של דבר חלק מן השטח המופקע למטרות מסחריות. ביום 16.7.08 הוגשה על-ידי בעלים נוספים בחלקה שהופקעה תובענה מטעמם לפיצוי בגין הפקעת החלקה. תובענה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז, אשר הוקם בינתיים והחל לפעול. ביום 20.7.08 הגישו

בעלי חלקות הגובלות בחלקה שהופקעה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז תובענה שאף עניינה פיצוי בגין הפקעת הקרקע לצורכי ציבור, כאשר בסופו של יום נעשה שימוש מסחרי בחלק מהשטח המופקע.

2.

לטענת המבקשות, יש להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז, שם נדונות שתי התובענות הנוספות העוסקות באותה הפקעה. לטענתן, נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז היא השופטת הדנה בשתי התובענות האמורות, ובמידה ואמנם יועבר מקום הדיון בתובענה השלישית, כמבוקש, תעתורנה הן לנשיאת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז לאיחוד הדיון בשלוש התובענות. לפי הנטען בבקשה, שלוש התובענות עניינן בשטח ציבורי בתחום עיריית רעננה, ויש לשער כי יופיעו בהם אותם עדים מטעם המבקשות ואותו שמאי מקרקעין. בנסיבות אלה, פיצול מקום הדיון לשני בתי משפט שונים עלול ליצור חוסר איזון במצבם של התובעים בכל אחת מבין התובענות האמורות, היות שבעלי הדין בתיק שידון בשלב מאוחר יותר יוכלו להיעזר בחומר המצוי בתיקים האחרים. כמו כן, לטענתן, עלול פיצול הדיונים לגרום לבזבוז זמן שיפוטי ולהכרעות סותרות.

3.

מנגד, טוענות המשיבות כי אין בין התובענות השונות זהות המצדיקה את העברת הדיון לשם איחודן. לטענתן, לכל צד מערכת יחסים נפרדת עם המבקשות, וכל המקשר בין התובענות השונות הינו העובדה כי אותן תכניות בניין עיר חלות על הקרקע המופקעת. זאת, במיוחד מאחר ואופן התנהלותם של בעלי הקרקע בכל אחד מהמקרים היה שונה בתכלית. עוד טוענות המשיבות, כי המבקשות נהגו בחוסר תום לב, שעה שהתנהלותן הביאה לעיכוב הדיון בתובענה במשך תקופה ארוכה, ומבלי להציג תמונה זו במלואה בפני בית המשפט. קבלת הבקשה תוביל, לטענת המשיבות, לעיכוב נוסף בבירור תביעתן, ולפגיעה בהן. לבסוף, נטען כי הבקשה הוגשה כחמישה חודשים לאחר הגשת התובענה המאוחרת מבין התובענות אשר איחודן מבוקש, וכי גם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה.

4.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להדחות. עיון בטענות הצדדים מעלה כי אף על פי שהתובענה נשוא בקשת ההעברה קשורה מבחינת המסכת העובדתית לתובענות המתנהלות בפני בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, הרי שכל אחת מהתובענות מעלה שאלות משפטיות שונות, אשר נגזרות מההסכמים השונים וממערכת היחסים הפרטנית אשר התקיימו בכל מקרה ומקרה בין התובעים לבין הרשות המקומית. בנסיבות אלה, העברת מקום הדיון בתובענה לשם איחודה עם התובענות האחרות, עלולה לסרבל ולעכב את הדיון בתובענה. זאת, בייחוד נוכח העובדה שדיון ראשון בתובענה נקבע זה מכבר ליום 12.7.09. לכך יש להוסיף את העובדה כי הדיון בתובענה מתעכב זה זמן רב, וכי הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי של חמישה חודשים תמימים.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבים בבקשה זו בסך 3,500 ₪.