בש"א 10678/05 סמיון איידלין נ. בנק טפחות למשכנתאות בע"מ

לפניי בקשה להעברת הדיון בתובענה שהוגשה לבית משפט השלום ברחובות (ה"פ 215/04) כדי שתידון במאוחד עם תובענה המתבררת בבית משפט השלום בתל- אביב (ה"פ 138/05) לאחר שהועברה לשם מבית משפט השלום ברחובות בגלל תניית שיפוט.

1.המבקש נקט בשני ההליכים כנגד שני בנקים למשכנתאות מהם נטל הלוואות. בשתי התובענות מבוקש סעד הצהרתי על פיו המבקש היה נעדר כשרות משפטית להתקשר בהסכמי ההלוואה ומכאן שההסכמים בטלים. העברת הדיון מתבקשת בטענה כי ניהול ההליכים במאוחד יביא ליעילות וחיסכון ויפשט מבחינה טכנית וראייתית את בירור התובענות. המשיב מתנגד להעברת הדיון, וטוען שכל מטרתו של המבקש היא "למשוך זמן" ולעכב את הליכי המימוש של הנכס. לדברי המשיב, תניית השיפוט בהליך האחר לא חייבה את העברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב ולכן לא היה מניעה מלכתחילה כי שתי התביעות ידונו ברחובות. לחלופין, טוען המשיב, כי אין מניעה לדון בתובענות בנפרד, משום שאין מדובר באותו הנכס ששועבד כנגד מתן ההלוואות על ידי הבנקים השונים. לחלופי חלופין טוען המשיב כי בית משפט השלום ברחובות, וכמוהו גם בית משפט השלום בתל-אביב, נעדרים סמכות עניינית לדון בהליך.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. נפסק לא אחת כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (ראו למשל בש"א 10032/02 עיריית ירושלים נ' ב.ג. אביב השקעות בע"מ (לא פורסם)). השקה שכזו קיימת בנסיבות העניין, לפחות בכל הנוגע לסוגיית כשרותו המשפטית של המבקש, דבר אותו לא מכחיש גם המשיב. בירור התביעות במקביל בשני בתי משפט נפרדים, ללא אפשרות איחודן, יגרום לבזבוז זמן שיפוטי. הוא עלול להוביל לפסיקות סותרות. העברת הדיון מוצדקת, איפוא, מטעמים של יעילות דיונית. יחד עם זאת, לא ניתן בשלב זה להורות על איחוד הדיונים, שכן בעלי הדין בה"פ 138/05 לא צורפו לבקשה זו וממילא לא נתקבלה עמדתם. מכאן שיהא על המבקש לפנות בבקשה נפרדת לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בבקשה לאחד את הדיון בשתי התובענות. יובהר, כי טענות המשיב בעניין חוסר סמכות עניינית של בתי משפט השלום, אין מקומן להתברר במסגרת ההליך דנן, ופתוחה בפני המשיב הדרך להעלותן בבית משפט של דיון.

אשר על-כן, אני מורה כי הדיון בה"פ 215/04 יועבר מבית משפט השלום ברחובות לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. אין צו להוצאות.