החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 10791/04 אברהם פרץ נ. ציון פרץ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. נקבע כי שיקול היתור הערעור עקב בקשת ההבהרה אינו מכריע לבדו, וכי יש לשקול גם את סיכויי ההליך, את המועד הצפוי לסיומו ואת השלכות העיכוב. המבקשים חויבו בהוצאות של 1,500 ש"ח.

העובדות

פסק דין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 13 בספטמבר 2004 והומצא לטענת המבקשים ביום 14 באוקטובר 2004. המבקשים פנו לבית המשפט קמא בבקשה להבהרת פסק הדין, והמשיבים הוזמנו להגיב. הבקשה להארכת מועד הוגשה לבית המשפט העליון ביום 28.11.04.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, כאשר הוגשה בקשה להבהרת פסק הדין בבית המשפט קמא?

הלכות

  1. 1

    בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור יש לשקול, לצד סיכויי ההליך, את המועד הצפוי לסיומו והשלכות העיכוב על הצד שכנגד, ולא רק את השאלה האם יתייתר הערעור לאחר הבהרת פסק הדין.

    ״יש חשיבות לשיקולים נוספים ובהם סיכויי ההליך בבית המשפט המחוזי, המועד בו הוא צפוי להסתיים והשלכות העיכוב על הצד שכנגד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לגבי מועד המצאת פסק הדין שלא נתמכה בתצהיר, והשהיה בפעולות הנדרשות לאחר המצאה, הם נימוקים לדחיית בקשה להארכת מועד.

    ״טענה זו לא נתמכה בתצהיר. גם אם זהו מועד ההמצאה, הרי שלמבקשים עמדה תקופה של ממש לפעול לשם הבהרת פסק הדין כטענתם.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • בקשה להבהרה
  • פסק דין
  • המצאה
  • תצהיר
  • סיכויי ההליך
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

10791/04 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשים:

1. אברהם פרץ

2. משה יפרח

נ ג ד

המשיבים:

1. ציון פרץ

2. אברהם לוי

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר ניתן ביום 13 בספטמבר 2004. הבקשה שבפני הוגשה ביום 28.11.04.

2.לדברי המבקשים, ביום 14 באוקטובר 2004 הומצא להם פסק הדין ולפיכך המועד האחרון להגשת ערעור הינו ה-28.11.04. עוד מוסיפים המבקשים כי בין הצדדים שנויה במחלוקת השאלה כיצד יש לפרש את פסק הדין של בית המשפט קמא. על כן פנו לבית המשפט קמא בבקשה להבהרת פסק הדין. עוד מוסיפים המבקשים כי ברי שאם ייעתר בית המשפט קמא לבקשה ויבהיר את החלטתו, יתייתר צורכם להגיש ערעור בנקודה זו, דבר אשר יחסוך ממילא זמן שיפוטי יקר. ביום 7.12.04 הגישו המבקשים הודעה מטעמם לפיה ביום 5.12.04 הורתה כבוד השופטת בבית משפט קמא למשיבים, ליתן את תגובתם לבקשה למתן הבהרה שהוגשה על ידם. תגובת המשיבים טרם הוגשה וטרם ניתנה החלטת בית המשפט קמא. בנסיבות אלו, יש להיעתר לבקשתם.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה לוקה בחסר באשר לא צורף לה תצהיר לשם אימות העובדות הנטענות בה. כמו כן, פסק הדין הומצא לבא כוח המשיבים ביום 23.9.04 קרי כעבור שלושה ימים מיום מתן פסק הדין, כך שלא סביר כי המבקשים קיבלוהו לידיהם עשרים וארבע יום לאחר שליחתו. זאת ועוד, למבקשים היה די והותר זמן להגיש לבית המשפט קמא את בקשת ההבהרה ואף להגיש לבית משפט זה את כתב הערעור או בקשה למתן אורכה, על מנת לעמוד במועדים שנקבעו בתקנות, אולם הללו השתהו ורק ביום 23.11.04 הגישו את הבקשה למתן הבהרה ורק ביום 28.11.04 הגישו לבית משפט זה את הבקשה למתן אורכה להגשת ערעור.

4.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת המועד להידחות. מוכן אני להניח, כי אם יובהר פסק הדין כפי המבוקש על-ידי המבקשים, יתייתר ערעורם לבית-משפט זה. אולם שיקול זה, על כל חשיבותו, אינו בלעדי בכגון דא. יש חשיבות לשיקולים נוספים ובהם סיכויי ההליך בבית המשפט המחוזי, המועד בו הוא צפוי להסתיים והשלכות העיכוב על הצד שכנגד. אכן בנסיבות העניין, טוענים המבקשים כי פסק הדין הומצא להם ביום 14.10.04. טענה זו לא נתמכה בתצהיר. גם אם זהו מועד ההמצאה, הרי שלמבקשים עמדה תקופה של ממש לפעול לשם הבהרת פסק הדין כטענתם. בה בעת, הבקשה בעניין זה הוגשה לבית-משפט קמא רק ביום 23.11.04. אין בחומר שבפני כל ראיה בדבר הפעולות שננקטו על-ידי המבקשים קודם למעמד זה. כך, למשל, לא ברור אימתי נתגלעה המחלוקת בין הצדדים לעניין פרשנות פסק הדין, שכן כל שצורף לבקשה הוא המכתב מיום 25.11.04 בו עודכנו המשיבים על בקשת ההבהרה. די בכך בכדי להביא לדחיית הבקשה. זאת ועוד: לא ברור מן החומר שבפני אימתי קבועה הבקשה להבהרה לדיון. עיון בה ובפסק הדין מגלה כי אין המדובר בדבר של מה בכך אלא בבקשה מהותית, כעולה מתגובת המשיבים. בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון להאריך המועד עד להחלטה בבקשת ההבהרה.

5.אשר על כן, הבקשה נדחית .

6.ערעור יוגש תוך 15 יום מעת ההמצאה. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה מיום החלטתי ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, ד' בטבת תשס"ה (16.12.2004).

יגאל

מרזל

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור יש לשקול, לצד סיכויי ההליך, את המועד הצפוי לסיומו והשלכות העיכוב על הצד שכנגד, ולא רק את השאלה האם יתייתר הערעור לאחר הבהרת פסק הדין.
  2. 2טענה לגבי מועד המצאת פסק הדין שלא נתמכה בתצהיר, והשהיה בפעולות הנדרשות לאחר המצאה, הם נימוקים לדחיית בקשה להארכת מועד.