בש"א 10831/06 עו"ד רפאל לוריג נ. רינה גילת

לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל את ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה את תביעתם נגד המבקש בעילה של רשלנות מקצועית. בית המשפט קמא הורה להשיב את העניין לבית משפט השלום על מנת להשלים את הדיון בשאלת גובה הנזק. לטענת ב"כ המבקש, בטרם קבלת פסק דין סופי מבית משפט השלום אין טעם בהגשת בקשת רשות לערער לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, מתן ארכה עשוי לחסוך מזמנו של בית המשפט ולייעל את הדיון שכן יתכן והצדדים לא יזדקקו להגיש בקשת רשות לערער לאחר פסק דינו של בית משפט השלום. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.

המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לאחר שעיינתי בבקשה, לא מצאתי כי במקרה דנן קיים טעם כאמור המצדיק מתן ארכה. פסק דינו של בית משפט השלום אמור להתייחס לשאלת גובה הנזק בלבד, ולא לשאלת אחריותו של המבקש. במצב דברים זה, לא הובהר בבקשה כיצד פסק דינו של בית משפט השלום עשוי לחסוך את הגשת הבקשה למתן רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. כמו כן, בשים לב לכך שאם יבקשו הצדדים לערער על פסק דינו של בית משפט השלום, כשזה יינתן, יוגש הערעור לבית המשפט המחוזי, ולא לבית-משפט זה, לא ברור כיצד ההמתנה למתן פסק דינו של בית משפט השלום עשויה לייעל את הדיון. אוסיף, כי לפי הנחיית בית משפט המחוזי, בית משפט השלום אמור לשמוע את טענות הצדדים לעניין גובה הנזק ובמידת הצורך אף לאפשר להם להביא את ראיותיהם. מכאן שההליך שיתנהל בפני בית משפט השלום עשוי להתמשך זמן לא מבוטל ואף מטעם זה אין להיעתר לבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בשים לב לכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, אני מאפשרת למבקש להגיש בקשת רשות לערער תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.