בש"א 10914/07 הדר אשדוד לבניה ופיתוח בע"מ נ. בן צבי מיכאל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד. פסקי הדין עסקו בזכויותיה של המערערת בדירה בפרויקט בנייה של משיבה 5, אשר המבקשת תפסה בה חזקה בטענה כי משיבה 5 התחייבה להקנות לה זכויות בדירה כתמורה בגין ביצוע עבודות גמר בדירות בפרויקט הבנייה. בית משפט השלום הורה על סילוק ידה של המבקשת מן הדירה ומסירתה למשיבים 1 ו-2, אשר טענו כי רכשו את הדירה ממשיבה 5. הקביעה אושרה בבית המשפט המחוזי, אשר פסק ברוב דעות כי הסכם המבקשת לרכישת הדירה אינו בתוקף ועל כן היא נעדרת זכויות בנכס.

2.פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 22.10.2007 בהעדר הצדדים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 23.12.2007. נטען בה כי ביום 29.3.20007 הלך לעולמו מר דוד עדרי ז"ל, שהיה המנהל והרוח החיה מאחורי המבקשת. על רקע זה התבקשה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, כך שההליך יוגש תוך שלושים יום מיום מתן צו ירושה לעזבונו של המנוח דוד עדרי. על פי האמור בבקשה, ביום 22.11.2007 הוגשה לרשם לענייני ירושה בבאר שבע בקשה מתוקנת לצו ירושה לעזבונו של המנוח, כאשר נכון למועד הגשת הבקשה טרם ניתן צו הירושה או החלטה אחרת בעניין. עוד נטען כי המנוח היה האורגן הרלבנטי היחיד במבקשת, שיכול היה ליתן הוראות בשם התאגיד כמנהלו וכבעל המניות בו, ובשלב זה יורשיו אינם מוסמכים לפעול מטעם המנוח או התאגיד. המבקשת טענה כי באין קביעה בדבר זהותם של היורשים, לא ניתן להגיש את ההליך במועדו ולמעשה הבקשה מוגשת לשם הזהירות בלבד. המשיבים 1, 2 ו-4 מתנגדים לבקשה להארכת מועד, הן בטענה כי אין כל מניעה להגשת הליך מטעם המבקשת, שהינה חברה בע"מ, והן בטענה כי סיכויי ההליך קלושים. משיבים 3 ו- 5 אינם מתנגדים להארכת המועד.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף להם, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את משך העיכוב בהגשת ההליך, מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.

4.במקרה שלפניי, הבקשה הוגשה כחודש ימים לאחר המועד הקבוע בדין להגשת הבקשה לרשות ערעור. נתבקשה בה ארכה בלתי מוגדרת, של חודש ימים נוסף לאחר שיינתן צו ירושה לעזבונו של המנוח. המבקשת לא הצביעה על "טעם מיוחד" לאיחור זה. טענתה בדבר פטירתו של המנוח בחודש מרץ 2007 אינה מקימה "טעם מיוחד" להארכת מועד. בעניין זה יש ממש בטענות המשיבים כי לא הובהר כיצד מותו של המנוח כמחצית השנה לפני פסק דינו של בית המשפט המחוזי השפיע על העיכוב בהגשת ההליך לבית משפט זה. מבחינה פורמלית, וודאי שלא הייתה מניעה להגיש את ההליך בזמן, נוכח אישיותה המשפטית הנפרדת של המבקשת ונוכח העובדה כי למבקשת מנהלת ובעלת מניות נוספת מלבד המנוח. באשר לקושי המעשי בהגשת ההליך, טענות המבקשת בעניין זה נטענו בצורה כללית וסתמית, ללא הסבר מניח את הדעת. מכל מקום, אם נדרש למבקשת פרק זמן נוסף לשם הגשת ההליך, חייב הדבר, למצער, הגשת בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בחוק. להימנעות המבקשת מעשות כן לא ניתן כל הסבר, לא כל שכן הסבר משכנע. בשולי הדברים יוער כי מעיון בתיק בית המשפט בע"א 5404/06 – שהוזכר בבקשה שלפניי - עולה כי כבר ביום 16.12.2007 ניתן צו ירושה לעזבונו של המנוח על ידי הרשם לענייני ירושה בבאר שבע. לכך יש להוסיף כי על-פני הדברים ולצורך ההליך שלפניי, סיכוייה של בקשת רשות הערעור נראים נמוכים, שכן מדובר בהליך ערעורי בגלגול שלישי, אשר אינו מעלה לכאורה שאלה מהותית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים לסכסוך. בהתחשב בכך שהמבקשת לא הצביעה על טעם משכנע לאיחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור, ובשים לב לסיכויים הנמוכים של ההליך, אין הצדקה למתן הארכה המבוקשת.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.