בש"א 11092/04 FIEN@CO.LTD נ. ולדימיר שפירו

1.המערערת הגישה בקשה לסילוק על הסף של ערעור שהגיש המשיב. לחילופין, ביקשה המערערת להגדיל את סכום העירבון אותו נדרש המשיב להפקיד טרם הדיון בערעור. הנימוקים לבקשתה היו אי ביצועו של פסק הדין המחוזי על ידי המשיב והימנעותו מתשלום שכר טרחה והוצאות שנפסקו לחובתו בערכאה דלמטה. כבוד הרשם י' מרזל דחה את הבקשה בקובעו כי "סמכות הרשם למחוק ערעור הינה סמכות בעלת אופי מנהלי, כלומר, שעיקרה מתמצה בבדיקה אם הערעור הוגש כהלכה...השאלה אם פסק הדין קוים אם לאו, ושאלת אכיפתו, אין מקומם להתברר במסגרת הליך של מחיקת ערעור...". גם בקשת המערערת להגדלת סכום העירבון נדחתה על-ידי כבוד הרשם מהטעם שהיא לא עמדה בנטל להוכיח ששיעור ההוצאות שיפסק בערעור יהיה גבוה מסכום העירבון שהופקד. כנימוק נוסף לדחיית הבקשה ציין כבוד הרשם כי "כבר נקבע כי אין תכליתו של העירבון לשמש כלי להוצאה לפועל של חיובים מן הערכאות הקודמות".

2.בערעורה לפנינו מבקשת המערערת כי הערעור יסולק על הסף; לחילופין, היא מבקשת להתנות את שמיעת הערעור בביצוע פסק דינו של בית משפט קמא נשוא הערעור; לחילופי חילופין, היא מבקשת כי שמיעת הערעור תותנה בהפקדת עירבון בסך של כ-7.5 מיליון ש"ח. בטענותיה חוזרת המערערת ומלינה על הימנעותו של המשיב מלבצע את פסק הדין נשוא הערעור. לגופו של עניין, טוענת המערערת כי אף אם אין בידי הרשם סמכות לסלק הליך ערעור על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שסמכות זו קיימת בידי בית המשפט עצמו. בנוסף טוענת המערערת כי שגה כבוד הרשם עת נמנע מלהורות על הגדלת סכום העירבון וכי בנסיבות המקרה ייתכן שייפסקו הוצאות בסכום העולה על 30,000 ש"ח, זאת בין היתר כתוצאה משימושו לרעה של המשיב בהליכי משפט.

3.עיינתי בטענות המערערת ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של כבוד הרשם. טענות המערערת לעניין סמכות בית המשפט, להבדיל מסמכותו של כבוד הרשם, לדחות את הערעור על הסף, גם אם נכונות הן לגופן, אין מקומן בהליך כגון זה שבפנינו במסגרתו נבחנת החלטתו של כבוד הרשם בלבד. לעניין טענות המערערת לגבי סכום העירבון, אמירתה כי "יתכן כי ייפסקו הוצאותיה בסכום של למעלה מ-30,000 ש"ח..." אין בה די כדי להרים את הנטל הנדרש לשם הגדלת סכום העירבון.

דין הערעור להידחות, אפוא. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.