החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 11102/02 יהודית ראובן (ריימונד) נ. רוית כספי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות לערערבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער שהוגשה באיחור של כשבועיים. נקבע כי קשיי גיוס האגרה אינם מסבירים את האיחור, שכן בקשת ארכה פטורה מאגרה, וכי המבקשת לא הציגה טעם מיוחד שיגבור על חסינות המשיבים שנרכשה עם חלוף המועד. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. הבקשה הוגשה באיחור של כשבועיים גם לאחר התחשבות בתקופת השביתה. הכוונה להגיש את בקשת הרשות הייתה קיימת זה זמן ניכר, והאיחור נובע לטענת המבקשת מקשיים בגיוס האגרה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של כשבועיים, כאשר האיחור נובע מקשיי גיוס האגרה?

הלכות

  1. 1

    קושי כלכלי לגייס את סכום האגרה אינו מסביר את האיחור, שכן בקשת ארכה אינה טעונה אגרה ולא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשת הארכה בתוך המועד הקבוע בדין

    ״יש להעיר, כי בקשת ארכה אינה טעונה אגרה, ועל כן אין בנושא זה כדי להסביר את האיחור בהגשת בקשת הארכה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    משנחלף המועד, המשיבים רכשו חסינות מפני המשך הטרדתם בהליכים, ונדרש טעם מיוחד שיגבור על חסינות זו

    ״במצב זה, רכשו המשיבים חסינות מפני המשך הטרדתם בהליכים על ידי המבקשת, ואין בפיה של המבקשת כדי להצביע על טעם מיוחד, כנדרש, אשר יש בכוחו לגבור על חסינות זו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות לערער
  • איחור
  • אגרה
  • תקופת השביתה
  • טעם מיוחד
  • חסינות
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

11102/02

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקשת:

יהודית ראובן (ריימונד)

נ ג ד

המשיבים:

1. רוית כספי

2. רוזה חזנולד

3. חנה גרינברג

4. דניאל נווה

5. טובה חוכמה

בקשה להארכת מועד

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות לערער.

הבקשה הוגשה ביום 26.12.02. היא מתייחסת להחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 20.10.02. גם בהינתן תקופת השביתה שהיתה עד ליום 12.11.02, הוגשה הבקשה באיחור של כשבועיים. מן הבקשה ניתן להבין, כי האיחור בהגשת בקשת הרשות לערער נובע מקשיי המבקשת לגייס את סכום האגרה. ברם, בכך אין כדי להבהיר מדוע לא הוגשה הבקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה בדין לנקיטת ההליך, או מדוע לא הודיעה למשיבים מבעוד מועד על כוונתה לנקוט בהליך כאמור. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח העובדה, שמן הבקשה שבפניי עולה כי הכוונה להגיש בקשת רשות לערער, כמו גם הבקשה עצמה, היו מוכנים זה זמן ניכר. יש להעיר, כי בקשת ארכה אינה טעונה אגרה, ועל כן אין בנושא זה כדי להסביר את האיחור בהגשת בקשת הארכה. במצב זה, רכשו המשיבים חסינות מפני המשך הטרדתם בהליכים על ידי המבקשת, ואין בפיה של המבקשת כדי להצביע על טעם מיוחד, כנדרש, אשר יש בכוחו לגבור על חסינות זו.

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה

היום, ד' בשבט תשס"ג (7/1/2003).

עודד

שחם

רשם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1קושי כלכלי לגייס את סכום האגרה אינו מסביר את האיחור, שכן בקשת ארכה אינה טעונה אגרה ולא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשת הארכה בתוך המועד הקבוע בדין
  2. 2משנחלף המועד, המשיבים רכשו חסינות מפני המשך הטרדתם בהליכים, ונדרש טעם מיוחד שיגבור על חסינות זו