החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 11336/05 גברי יבוא והפצת מזון (1989) בע"מ נ. ציוד בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נדרש לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהוגשה באיחור של 5 ימים. נקבע כי טעות שבדין לגבי סוג הערעור אינה מצדיקה כשלעצמה הארכת מועד, אך לנוכח האיחור הקצר והעדר נזק למשיב, נמצא איזון ראוי בהארכה של 10 ימים בתנאי חיוב המבקש בהוצאות בסך 2,500 ש"ח.

העובדות

פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא למערערים באמצעות פקסימיליה ביום נתינתו, 1.11.05. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 7.12.05, באיחור של 5 ימים. המבקש טען כי טעה וסבר שמדובר בערעור בזכות ולא ברשות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות לערער כאשר האיחור נבע מטעות שבדין לגבי סוג הערעור?
  2. 2.האם יש לקחת בחשבון את סיכויי ההליך בבחינת בקשה להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    טעות שבדין לגבי סוג הערעור, כשלעצמה, אינה מצדיקה הארכת מועד

    ״נימוק זה, כשלעצמו, אינו מצדיק העתרות לבקשה להארכת מועד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות לערער
  • טעות שבדין
  • ערעור בגלגול שלישי
  • סיכויי ההליך
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

11336/05 - א'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

המבקשת:

גברי יבוא והפצת מזון (1989) בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

ציוד בע"מ

בקשה להארכת מועד

להגשת בר"ע

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת רשות לערער. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא למערערים באמצעות פקסימיליה ביום נתינתו, 1.11.05. הבקשה שבפני הוגשה ביום 7.12.05. לטענת המבקש, האיחור בבקשה נבע מטעות שבדין, שכן סבר כי מדובר בערעור בזכות בעוד שעסקינן בערעור ברשות. נימוק זה, כשלעצמו, אינו מצדיק העתרות לבקשה להארכת מועד. כמו כן, סיכויי ההליך נראים, על פני הדברים, נמוכים, שכן מדובר בערעור בגלגול שלישי, כאשר פסק הדין בבית משפט השלום מבוסס בעיקרו על ממצאים עובדתיים, וערעור עליו נדחה מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי-התשמ"ד-1984. יחד עם זאת, האיחור בהגשת ההליך אינו גדול (5 ימים). המשיב לא טען, ואף לא הוכיח, כי נגרם לו נזק עקב הסתמכות על האיחור כאמור (ראו: רע"א 909073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת , תק-על 2002(1), 746). בנסיבות אלה, התוצאה של חסימת שערי בית המשפט בפני המבקש אינה מידתית. מצב דברים זה, האיזון הנכון בין האינטרסים של הצדדים המעורבים יושג על ידי הארכת המועד תוך חיוב המבקש בהוצאות ההליך. המועד להגשת בקשת רשות לערער מוארך ב-10 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקש ישא בשכ"ט עו"ד של המשיבה בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, י"א טבת תשס"ו

(11.1.2006).

שושנה

ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • רעא 909073/01

הלכות

  1. 1טעות שבדין לגבי סוג הערעור, כשלעצמה, אינה מצדיקה הארכת מועד