פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
1153/10
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשים:
1. עו"ד מירה מרק
2. חדוה מרק
נ ג ד
המשיב:
בנק אדנים למשכנתאות
הוגש הליך
החלטה
לפניי השגה על החלטת המזכירות שלא לקבל לרישום "ערעור בעניין מירמה" ו"בקשה לביטול/לעיכוב הליכים עקב המרמה".
1.
אביא בקצרה את השתלשלות העניינים שברקע ההשגה. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התבררה המרצת פתיחה שהגישו המבקשים נגד המשיב בקשר עם הליכי מימוש דירת מגורים שלהם בגין חוב למשיב (ה"פ 1771-09). במסגרת המרצת הפתיחה החליטה כב' הרשמת נחליאלי חיאט להורות על עיכוב הליכי הוצאתה לפועל של הדירה אך התנתה את העיכוב בהפקדת ערבות בנקאית בסך 30,000 ₪. בערעור על החלטה זו פסקה כב' השופטת ע' צ'רניאק (ביום 23.12.2009) כי יש להחזיר את הדיון אל כב' הרשמת כדי שתברר, במעמד הצדדים, את שאלת התנאת עיכוב ההליכים בתנאי כלשהו כדי שיתאים למצב השורר (ע"ר 24232-11-09).
2.
ביני לביני הגיש המשיב בקשה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף. ביום 11.1.2010 קיבלה כב' הרשמת נחליאלי חיאט את הבקשה לסילוק על הסף, בקבעה כי המרצת הפתיחה מהווה למעשה בקשה לאחד תיקי הוצאה לפועל, ולבית המשפט אין סמכות לדון במבוקש במסגרת הליך של המרצת פתיחה.
3.
בהמשך ניתנה החלטה נוספת של כב' השופטת ע' צ'רניאק, במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון בע"ר 24232-11-09. בהחלטה מיום 2.2.2010 פסלה עצמה כב' השופטת צ'רניאק מלדון בעניינם של הצדדים בכל הליך עתידי. ההחלטה, נומקה בכך שהתנהגות הצדדים באולם בית המשפט גיבשה אצל השופטת דעה שאינה מחמיאה לשני הצדדים.
4.
המבקשות מפנות את הערעור כלפי החלטת כב' השופטת צ'רניאק מיום 2.2.2010. הן קובלות על כך שהיא "לא יישמה את פסק הדין של עצמה מתאריך 23.12.2009 ופסלה עצמה מלהמשיך לדון בתיק שלא לפי עילות הפסלות". לטענת המבקשות, ההחלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי הושגו כולן במרמה מצד כונס הנכסים מטעם המשיב, ולבית המשפט סמכות טבועה לבטל החלטות אלה. בכתב הערעור טוענות המבקשות למעשי מרמה שונים מצד כונס הנכסים ולטעויות של כב' הרשמת נחיליאל חיאט בהחלטה בעניין סילוק ההליך על הסף. הסעד המתבקש בערעור הוא ביטול ההליכים בשלושה תיקי הוצאה פועל, כולל הפינוי המיידי של הנכס. כן מתבקש חיוב המשיב בפיצוי המבקשות.
5.
מזכירות בית המשפט סרבה לקבל לרישום את שני המסמכים. שהכינו המבקשות – "ערעור בעניין מרמה" ו"בקשה לביטול/לעיכוב הליכים עקב המרמה".
מכאן השגתן של המבקשות על התנהלות המזכירות. בהשגה מדגישות המבקשות כי הן אינן מערערות על פסלות כב' השופטת צ'רניאק. הן מערערות, כך נטען, "על אי יישומו של פסק הדין [מיום 23.12.2009] ומבקשות סעד מיידי ליישמו בדרך המקובלת של 'ערעור בעניין המרמה' ו-'בקשה לביטול/לעיכוב הליכים עקב המרמה'".
6.
לאחר עיון בהשגה ובחומר שצורף לה באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בסירובה של המזכירות לקבל לרישום את כתבי בי דין שהגישו המבקשות. ערעור לבית משפט זה צריך להיות מופנה נגד החלטה שיפוטית של בית המשפט דלמטה. הוא אינו יכול להיות מופנה נגד הליכי יישום ומימוש של פסק דין. ככל שעסקינן בטענות על פסק דין שהושג במרמה, ניתן להעלותן במסגרת ערעור או בקשת רשות ערעור בהתאם לסדרי הדין המקובלים או במסגרת הליך של ביטול פסק דין בערכאה הדיונית. המבקשות לא נקטו באחד ההליכים האמורים. הן בחרו להגיש ערעור אשר על פי כותרתו מופנה נגד ההחלטה של כב' השופטת צ'רניאק מיום 2.2.2010 לפסול עצמה מלישב בדין. החלטה זו ניתנת לתקיפה או בדרך של ערעור פסלות, או בדרך של בקשת רשות ערעור (בין משום שמדובר בהחלטה מאוחרת לפסק הדין מיום 23.12.2009 ובין משום שמדובר ב"גלגול שלישי"). מכל מקום, ההחלטה אינה ניתנת לתקיפה בדרך של "ערעור בעניין מרמה".
7.
יוער עם זאת כי למקרא הודעת הערעור עולה כי, למעשה, בניגוד לכותרת של הודעת הערעור, קובלות המבקשות על החלטת כב' הרשמת נחליאלי חיאט בדבר סילוק ההמרצה על הסף (החלטה מיום 11.1.2010). החלטה זו היא בבחינת "פסק דין". למבקשות עומדת איפוא האפשרות להגיש עליה ערעור (בזכות) לבית משפט זה, תוך 45 ימים מעת ההחלטה (סעיף 41(א) יחד עם סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). ככל שהמבקשות יגישו ערעור כאמור, לא תהיה מניעה מלקבלו לרישום (בכפוף לעמידה במועדים ותשלום אגרה).
סיכומו של דבר, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המזכירות בסרבה לפתוח "ערעור בעניין מרמה" כדרישת המבקשות. אין באמור כדי לשלול מן המבקשות את האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין של כב' הרשמת נחליאלי-חיאט מיום 11.1.2010. ההשגה נדחית. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, ל' בשבט תש"ע
(14.2.2010).
גאולה לוין
ר ש מ ת